חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

אבו ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל

: | גרסת הדפסה
ה"פ
בית משפט השלום אשדוד
31910-01-17
26.4.2017
בפני השופט:
גיל דניאל

- נגד -
תובעים:
1. צחי אבו
2. יעקב לוי
3. מישוק שמואל

נתבעת:
רשות מקרקעי ישראל
החלטה

 

תובענה לסעד הצהרתי וצווי עשה בדבר הזכויות בדירה המצויה בעיר אשדוד.

 

התובעים טוענים כי הם רכשו את הזכויות בדירה אולם זכויותיהם טרם נרשמו אצל המשיבה, שכן מדובר במספר עסקאות אשר נערכו בעבר בהעברת הזכויות בדירה בין בעלי זכויות קודמים, אשר לא נרשמו.

 

באשר לסמכותו העניינית של בית המשפט לדון בתביעה, טוענים התובעים כי לא ניתן לרשום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין ועל כן הרישום נעשה בספרי המשיבה. מדובר במקרקעין שאינם מוסדרים ועל כן הזכויות בדירה הן אובליגטוריות בלבד. בהתאם לדין, כאשר מדובר בזכויות אובליגטוריות בלבד, הסמכות העניינית נקבעת לפי שווי הזכויות ובמקרה זה הסמכות נתונה לבית משפט השלום.

 

גם המשיבה מציינת בתגובתה בנושא הסמכות העניינית, כי מדובר במקרקעין אשר טרם עברו פרצלציה וטרם בוצע הליך רישום בית משותף ולפיכך לא ניתן לבצע רישום של הזכויות בלשכת רישום המקרקעין.

 

ביחס לתובענה שהוגשה סבורה המשיבה, כי זו עוסקת בהקניית זכויות קנייניות בדבר חכירה של המקרקעין ועל כן הסמכות העניינית נתונה לבית המשפט המחוזי.

 

סוגיית חלוקת הסמכויות בין בית המשפט המחוזי לבין בית משפט השלום לפי סעיף 51(א) לחוק בתי המשפט, בקשר לזכויות במקרקעין אשר אינם מוסדרים ולפיכך זכויות שאינן רשומות בלשכת רישום המקרקעין, הינה סוגיה מורכבת.

 

בפסיקת בית המשפט העליון נקבע, כי כל עוד אין מדובר בפועל בסעד הנוגע לזכות קניינית, הסמכות העניינית תיקבע בהתאם לשוויו של הנושא, ובמקרה של זכויות אובליגטוריות הנוגעות למקרקעין, לפי שוויון של הזכויות.

ראה: ת"א (י-ם) 7441/05 הפטריארך היווני אורתודוקסי של י-ם נ' מדרשת קדמת ירושלים (מיום 28.10.2010), שאושר על ידי בית המשפט העליון בתיק ע"א 9492/10 (מיום 5.3.2012).

 

בפסק דינו של בית המשפט העליון (כב' השופט נ' הנדל) ברע"א 4890/15 אהרון אלוש נ' עיריית טבריה ואח' (מיום 31.12.15) עמד בית המשפט על ההיבטים השונים של סוגיה זו.

 

בכלל זאת נקבע בפסק הדין ברע"א 4890/15 כי בעת שהתביעה עוסקת בדרישה לאכיפת חוזה מכר של זכויות הנוגעות למקרקעין, יש לבחון את ההסכם בין הצדדים, בכדי להכריע האם הוא עוסק בהתחייבות להעביר זכות קניינית – זכות שתשתכלל לקונה לאחר רישומה - או שמא מדובר בהתחייבות להעביר זכות חוזית הנוגעת למקרקעין. כך הובהר, כי הצורך בבחינה של הזכות הנטענת מתעורר גם במצבים שבהם העסקה מתייחסת לזכות קניינית עתידית – כזו שעדיין לא נרשמה על שם המוכר. עסקאות כאלו עשויות להיערך באותם מקרים בהם טרם ניתן לרשום את הזכויות הקנייניות. במצבים אלה יש להבחין בין התחייבות להעברת זכות קניינית עתידית לבין המחאת זכות חוזית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>