עניינה של ההחלטה - במחלוקת שנפלה בין המבקשת לבין המשיבים 1 ו- 2 (להלן: "המשיבים"), בשאלה אם עומדת למבקשת, בנסיבות הספציפיות, זכות עיון במסמכי ההצעה הזוכה במכרז שפרסמה המשיבה 1 (להלן: "מי שבע"), שהיא הצעתה של המשיבה 2 (להלן: "אפקון").
המכרז פורסם על-ידי מי שבע, תאגיד אזורי למים וביוב, לשם העסקת קבלן לאספקה, התקנה, הקמה ותחזוקה של מערכת קריאה מרחוק של מדי מים (קר"מ).
העיון נדרש כדי לבסס תשתית אפשרית לבקשה להורות על ביטול זכיית אפקון במכרז, מהטעם שהצעתה אינה עומדת בתנאי הסף. ביטול הזכייה יכול להביא לפתיחה מחדש של הליך המכרז, באופן שיאפשר התמודדות המבקשת וזכייתה בו בעתיד.
המבקשת רכשה את מסמכי המכרז והיתה מעורבת בו, לכל דבר ואף באופן אינטנסיבי ופעיל, עד שלב הגשת ההצעות. היא בחרה להימנע מהגשת הצעה, לבסוף, משסברה, שאין היא עומדת בתנאי הסף. לשיטתה, גם מציעים אחרים לא יכולים היו לעמוד בתנאי הסף, שלטעמה היו חריגים ובעייתיים. המבקשת צפתה שגם מציעים אחרים ייסוגו, ולא יגישו הצעות, מאותה סיבה, או, שהצעות שיוגשו - ייפסלו כולן. המבקשת הופתעה כאשר אפקון הוכרזה כזוכה, וקינן בה חשד שמא גם ההצעה הזוכה לוקה באי-עמידה בתנאי הסף. אימות או הפרכת החשד, טעונים עיון בהצעת אפקון שזכתה, כצעד טרומי לתקיפת ההכרזה על זכייתה ולהצבת תשתית עובדתית, הקריטית להצלחת מהלך כזה.
תנאי הסף הספציפי שעורר קושי, בעיני המבקשת, עניינו בדרישות המצטברות, שהיה על מד המים המוצע לעמוד בהן, הן במישור אישור תקינה מסוים על-פי התקן הישראלי, והן במישור אישור הלכתי, שלפיו המד אינו גורם לחילול שבת וחג. מתוך התנהלות אותם "שחקנים", המהווים את קבוצת המציעים הפוטנציאלית בזירה המצומצמת של מגזר עסקי זה, וכפי שאירע בהקשר למכרזים קודמים ודומים, שאף לגביהם ובעקבותיהם נוהלו הליכים משפטיים, גרסה המבקשת, שמדי המים הבאים בחשבון עומדים או בתקן, או באישור ההלכתי, אך לא בשניהם כאחד. על-כן, פנתה היא בפניה מקדימה למבקשת, והציפה את הבעייתיות, תוך בקשה, בין היתר, לשנות את תנאי הסף. משנדחתה הבקשה, בחרה בנתיב הטקטי שתואר - הימנעות מהגשת הצעה מטעמה היא, וכוונה להשיג, בכלים המשפטיים הרלוונטיים, על הכרזת זוכה, ככל שימצא כזה, זאת - משסברה, שאין לאיש ממתחרותיה סיכוי אמיתי להציג מד מים שיעמוד בדרישות הסף המצטברות.
המשיבים התנגדו להעניק למבקשת זכות עיון בהצעת אפקון, מתוך טענה שאין למבקשת זכות מוקנית לכך, בניגוד לזכותו של מי שהגיש בפועל הצעה במכרז, וכי, בהעדר חובה מהדין להיעתר לבקשת העיון, אין מקום, מצד מי מהם, לפעול לפנים משורת הדין, אך כדי להפיס דעת המבקשת באותו "מסע דייג" שהיא מנהלת, לשיטתם, בניסיון למצוא פגם בהצעה הזוכה ובהכרזה על הזכייה. מטבע הדברים, אפקון, שבינה למבקשת נטושה תחרות עסקית לא קלה, אינה ששה להקל עם יריבתה, בשום דרך, ובוודאי אין היא ששה לחשוף את הפיתוח הטכנולוגי או את רכיבי המד שהיא מציעה, ושהקנו לה יתרון על המבקשת באותה תחרות עסקית, מקום שבו אינה חייבת לעשות כן.
המבקשת חפצה לעגן זכות העיון בשלושה אדנים: הדין הכללי, דיני המכרזים, וחוק חופש המידע.
החלטה זו תעסוק רק בבחינת זכות העיון מכוח דיני המכרזים. ככל שזכות כזו עומדת למבקשת, או נשללת, בהינתן ההלכה הפסוקה והדין בסוגיית המכרזים, ההכרה בכך או שלילתה, מהווים דין ספציפי לסוגייה שבה עסקינן, וממילא, קביעות אלה או שיגלמו אינקורפורציה של הדין הכללי ויישומו ב"נישה" פרטנית זו, או שישקפו מציאות משפטית שבה הדין הכללי נסוג מפני דין ספציפי החל על הנדון. ככל שמדובר בעיגון הזכות בחוק חופש המידע, ההליך למיצוי הזכות, בידי המבקשת, טרם הסתיים, ומנגנוני ההשגה על סירוב אפשרי ליתן העיון, מכוח החוק, נקובים בדין ואינם ניתנים להיעשות במסגרת הליך ההמ"פ הנוכחי. על כן, כאמור, החלטתי מתמקדת בדין המכרזים.
הצדדים הניחו בפני סיכומיהם בשאלה הממוקדת דנן.
קיומה של זכות עיון במסמכי המכרז בכלל, ובהצעה הזוכה בפרט, בזיקה לדיני המכרזים, נגזר ממעמדו של מבקש העיון. הפסיקה התייחסה לכך כאל "מעמד" או "זכות עמידה" של מבקש העיון. זכות העיון נתפסת כנלווית לזכות העמידה של גורם המבקש לעתור לביטול המכרז או לפסילת ההצעה הזוכה בו. לשון אחר - "מי שבידו זכות העמידה מסתמא זכאי גם לעיין במסמכים כדי לממש את האפשרות לתקוף את תוצאות המכרז" (דברי כב' השופט ע. מודריק, עת"מ (ת"א) 15201-01-12 מפעת בע"מ נ' החב' למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ, מיום21/10/12, פורסם ב"נבו").