ה"פ 30701-10-16 קיכלר נ' עירית כפר סבא - פסקדין

1.בקשת המבקש למחיקת התביעה.

2.אף שכעיקרון, אין לבית המשפט סמכות לכפות על תובע לנהל את תביעתו, ולכל היותר על בית המשפט לתת ביטוי למחיקת התביעה בדרך של פסיקת הוצאות, ראיתי לציין מספר דברים.

3.הסעד שהתבקש בתובענה זו היה סעד הצהרתי לפיו המבקש אינו חייב למשיבה כספים בגין עבודות פיתוח תשתית, לרבות תיעול, וזאת בקשר לנכס מושא התביעה. כן התבקש בית המשפט להורות למשיבה למחוק את החובות הרשומים בספריה בגין תיעול לנכס.

הנכס הוא בית שנבנה במסגרת פרויקט של חברת "ערים".

4.כפי שניתן להיווכח מהתובענה עצמה, הנימוק היחיד שהועלה בה למתן הסעדים המבוקשים היה, כי העירייה התחייבה שלא לגבות מהמבקש וממשתכנים אחרים אגרות או תשלומים אחרים בגין "עבודות פיתוח אשר חברת "ערים" תבצע בפועל או שתמורתם (כך במקור – מ.ב.) תגבה ע"י "ערים" מהמשתכנים" (סעיפים 2 (ג), 3 (ב) לתובענה). המבקש טען כי חברת "ערים" התחייבה לבצע את כל עבודות הביוב והתיעול וביצעה אותן (סעיפים 2 (ד), 3 (ב) לתובענה). לכן, לפי שיטתו, גביית היטל התיעול היא מנוגדת להסכם הפיתוח עליו חתם ולהתחייבותה של העירייה כאמור. המבקש הוסיף וטען טענות משפטיות נוספות הנוגעות לשיהוי, לנוהג פסול של "גבייה פאסיבית" אך לא טען דבר ביחס לחוקיות ההיטל ביחס לחוק המסמיך.

5.בתשובתה, העירייה טענה, בתמצית, כי הדרישה שנשלחה למבקש לא נגעה לעבודות שבוצעו על ידי "ערים" אלא לעבודות ניקוז נוספות ואחרות שהעירייה ביצעה.

6.ביום 9.3.17 התקיים דיון מקדמי בתובענה.

בפתח הדיון, בית המשפט העלה מיוזמתו את שאלת הסמכות העניינית. ב"כ המבקש טען שקיימת סמכות עניינית משום שהסעד היחיד המבוקש הוא סעד הצהרתי (דבר שאינו מדויק, נוכח העתירה בסעיף ב' לפתיח לתובענה), ואילו ב"כ המשיבה ביקש שהות לבחון סוגיה זו.

כמו כן, התנהל דיון לגופן של הטענות, ובסופו, בית המשפט גדר את המחלוקת כך: