ה"פ 29846-05-16 אקה פיתוח ובניה בע"מ נ' קדמת עדן בע"מ ואח'

1. ביום 29.9.16 התקיים דיון שבמהלכו עלו טענות הצדדים כפי שהופיעו בכתבי הטענות. כמו כן טענו הצדדים באשר להמשך ההליך, כל אחד על פי גישתו ושיטתו.

2.מעבר לטענות המקדמיות אותן העלתה המשיבה 1 במסגרת כתב הטענות מטעמה, התייחסו הצדדים לאפשרות שההליך יסתיים בכך שיוגשו סיכומים ויינתן פסק הדין על סמך טענות הצדדים והמסמכים שהוגשו עד כה לבית המשפט.

3.ברקע לסכסוך שבין הצדדים עומד פסק בוררות שניתן על ידי כב' הבורר דוד גלדשטיין (שופט בדימ'; להלן: "הבורר"), כאשר למעשה ניתנו שני פסקי בוררות שאושרו על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים. פסק הדין הראשון נושא כותרת "פסק בוררות (ביניים)" והוא ניתן ביום 10.11.11. פסק הדין השני הנושא כותרת "פסק בוררות" ניתן ביום 30.10.14, והוא מהווה פסק דין משלים שבא בעקבות המשך הדיון שהתקיים בפני הבורר.

4.הבוררות התקיימה בין המשיבות ומטרתה הייתה להכריע בסכסוך הקיים ביניהן הנוגע למקרקעין כפי שהוגדרו בבקשה שלפניי. הסכסוך נבע מכך שנחתמו הסכמים שונים בין שתי המשיבות, כאשר באופן מעשי מלבד המשיבה 1 היו צדדים נוספים בחזית אחת איתה, שהן חברות שונות.

5.בפסק הבוררות הראשון נדחתה תביעת החברות האחרות שהיו בחזית עם המשיבה 1 לאכוף את הסכמי החכירה שנחתמו בין אותן חברות לבין המשיבה 2. עוד נקבע, כי המשיבה 2 הציגה בפני אותן חברות מצגי-שווא ונהגה בחוסר תום לב במגעים שבין הצדדים בעניין הסכמי החכירה, ועל כן אותן חברות זכאיות לסעד כספי שיעמיד אותן במצב בו היו אלמלא ניהול המשא ומתן עם המשיבה 2. כב' הבורר קבע, כי סכומים אלה ייקבעו בהמשך הבוררות.

6.עוד נקבע באותו פסק דין, כי הסכם הפיתוח שנחתם בזמנו בין המשיבות בוטל שלא כדין על ידי המשיבה 2, שהפרה את הוראות ההסכם. עוד נקבע כי ההסכם תקף וכי המשיבה 1 זכאית לאכיפתו ולהוצאתו אל הפועל, לרבות זכות הסירוב הראשונה. בהקשר זה הורה הבורר כי מסמכי התכנית שנערכה בנוגע לפיתוח ישונו, כך שהיזם והמגיש היא המשיבה 1 בשם המשיבה 2, והבעלים היא המשיבה 2. הבורר חייב את המשיבה 2 לעשות כל פעולה ולחתום על כל מסמך, ככל שיידרש, לצורך אישורה של התכנית ולהימנע מכל פעולה שיש בה כדי להפריע למימושה בהתאם להוראות הסכם הפיתוח, וכי על המשיבה 2 למשוך את ההתנגדות שהוגשה על ידה לתכנית. עוד הורה, כי על המשיבה 2 להתקשר בהסכמי פיתוח עם משרד השיכון ועם עיריית בית שמש ולחתום על כתב שיפוי לוועדה המקומית על פי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה, ככל שאלה מהווים תנאי לאישור התכנית. הבורר הורה למשיבה 2 לחתום לטובת המשיבה 1 על ייפוי כוח, כך שהמשיבה 1 תוכל לפעול בשם המשיבה 2 בכל הנדרש לצורך הוצאתו לפועל של הסכם הפיתוח, כמותנה בהסכם הפיתוח. עוד האריך הבורר בפסק הדין את התקופה שנזכרה בהסכם הפיתוח של 36 חודשים, וקבע כי תחת זאת תבוא תקופה המסתיימת בתום 9 חודשים ו-6 ימים מיום מתן פסק הדין, וכי המשיבה 1 זכאית לרשום הערות אזהרה לטובתה בהתאם להוראות הסכם הפיתוח, וכי על משיבה 2 לפעול בהתאם לאמור בהסכם הפיתוח.

7.באשר לפיצוי המוסכם עקב הפרת הסכם הפיתוח, קבע הבורר כי הדבר יוכרע בפסק הבוררות הסופי.

8.הבורר קיבל את תביעת המשיבה 2 למחוק את הערות האזהרה שנרשמו על המקרקעין לטובת החברות האחרות, זאת לאור העובדה כי הסכמי החכירה שנחתמו ביניהן ובין המשיבה 2 בוטלו, אולם קבע כי כנגד המחיקה תירשמנה הערות אזהרה שוות ערך לטובת המשיבה 1.

9.יוער כבר עתה, כי מאחר שפסק הבוררות הראשון ניתן ביום 10.11.11, הרי שהתקופה שנקבעה בפסק הבורר, היינו האורכה שניתנה בקשר לתוקף הסכם הפיתוח, גם היא חלפה, אלא אם כן ייקבע אחרת או על ידי בית משפט מוסמך בהתאם לנסיבות ולאירועים שהיו לאחר מתן פסק הבוררות.