ה"פ 29831-05-16 סמראי נ' משרד הפנים - היועץ המשפטי לממשלה

מונחת לפניי תובענה בדרך של המרצת פתיחה שהגישה ה"ה שמחה סמראי (להלן: "המבקשת"), בגדרה היא עותרת למתן פסק דין הצהרתי שיצהיר כי ארץ לידתה היא עיראק, ולא איראן כמות שרשום במרשם משרד הפנים (להלן: "התובענה").

המבקשת תמכה את התובענה בתצהיר מטעמה; בתצהיר של אחיה, מר אליהו חן (להלן: "האח"); באמור בתעודות הזהות של אמה, אחיה, ואחותה, הגב' נורית ששון, שלפיו ארץ לידתם של אלה היא עיראק.

בקליפת האגוז אציין שלטענת המבקשת היא נולדה בשנת 1935 בעיראק, ובשנת 1949 עלתה לארץ דרך איראן. בתובענה נטען שבשגגה נרשם במשרד הפנים כי ארץ לידתה של המבקשת היא איראן והדבר נבע מאי-ידיעתה את השפה העברית במועד עלייתה וקשיי שפה שהקשו על התקשורת עם פקיד הרישום בהגיעה לארץ. כן טוענת המבקשת כי עלייתה לארץ נעשתה בחופזה ומשכך לא נותרו בידה מסמכים רשמיים של הרשויות בעיראק אשר יכולים להעיד כי נולדה שם.

בתצהיר האח צוין כי המבקשת היא אחותו; למיטב ידיעתו וזכרונו המבקשת נולדה בעיראק בשנת 1935; משפחתו מעולם לא היתה באיראן ולמעט מעבר בה במסגרת עלייתה ארצה של המבקשת. אדגיש כאמור שלגבי אמה ושני אחיה של המבקשת, רשום במרשם משרד הפנים כי ארץ לידתם של אלה היא עיראק.

לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, מעיון בתיק המרשם של המבקשת עולה כי קיימות אינדיקציות מסוימות לנטען על-ידי המבקשת. בין אלה: בקשה למתן תעודת זהות משנת 1956 שבגדרה הצהירה המבקשת כי ארץ לידתה היא עיראק; בקשה למתן תעודת זהות משנת 1972 שבגדרה הצהירה כי ארץ לידתה היא עיראק.

מנגד, היועץ המשפטי לממשלה מצביע על כך שבשאלון "רישום עולה" משנת 1949 הצהירה המבקשת כי ארץ לידתה היא איראן.

על יסוד האמור לעיל, עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא שאין בראיות שהציגה המבקשת משום מסד מספק לקבלת התובענה. עם זאת, ככל שימצא בית המשפט כי די בראיות אלה, אזי היועץ המשפטי לממשלה לא יתנגד למבוקש.

אציין שבין לבין הגישה המבקשת בקשה למתן פסק דין. בהחלטה מיום 11.8.16 הורה בית המשפט (כב' הרשמת ע' רביד) ליועץ המשפטי לממשלה להבהיר האם לעמדתו ניתן ליתן פסק דין על יסוד הראיות שהוגשו ללא קיום דיון אם לאו. בהודעת הבהרה חזר היועץ המשפטי על עמדתו שלפיה ככל שתנוח דעתו של בית המשפט מהראיות, היועץ המשפטי לממשלה לא יתנגד למבוקש.

לאחר שעיינתי בתובענה ובנספחיה וכן בתגובת היועץ המשפטי לממשלה ובהודעת ההבהרה שהגיש, הגעתי לכלל דעה כי דין התובענה להתקבל אף מבלי לערוך דיון במעמד הצדדים ועל יסוד הראיות שהוגשו. אסביר;

נחה דעתי כי מהראיות שצירפה המבקשת לתובענה עולה כי המבקשת נולדה בעיראק. אפנה בין היתר לאמור בתצהירה ובתצהיר האח, שלפיו המבקשת נולדה בעיראק. המבקשת טענה כאמור שעלתה לארץ דרך איראן ומשכך בשגגה נרשם שארץ לידתה היא איראן ולא עיראק וטענה זה מקובלת עליי וסבורני שהיא מעוגנת בשכל הישר ובניסיון החיים.