ה"פ 29518-02-16 ניר נ' יראי ואח' - פסקדין

1. המבקש הגיש ביום 14.2.16 תביעה בה התבקש בית המשפט ליתן תוקף מחייב להסכם אשר נחתם לטענתו על ידי המשיבה 3 ביום 27.1.13 והמקנה למבקש 27.5% ממניות חברה בשם ש.י.ר. ליברטי בע"מ (להלן – החברה) כפי שאלו נרשמו במעמד הקמת החברה.

ביום 29.10.15 הגישה המשיבה 3 תביעה (ת.א. 60521-10-15, המתנהל בפני כב' השופט י. מרזל) כנגד המשיבים 1, 2, החברה ורשות התאגידים ובה עתרה למתן צו המורה על תיקון מרשם בעלי המניות בחברה ולרשום את התובעת בין היתר כבעלת מניות בחברה כפי שהיתה עובר ליום 12.6.13. בתמצית טענותיה הן כי גילתה שמניותיה בחברה הועברו ללא ידיעתה למשיב 2.

בקשת איחוד של התובענות שהוגשה על ידי המשיב 2, נדחתה ביום 13.11.16 בהחלטתו של כב' השופט מרזל תוך שצוין בה בין היתר כי "..מלכתחילה הליך המרצת הפתיחה נפתח במעין "הליך עוקב", תוך שהמבקש שם מודע להליך שלפני שבין הגב' בן יאיר לבין יתר הנתבעים והוא בוחר במודע שלא להצטרף אליו (ולעניין זה יש משמעות מבחינת מעשה בית דין כלפיו בתובענה העיקרית שלפניי, במיוחד משעה שמדובר בטענת חליף)...".

2. המבקש, שאינו צד להליך בתיק 60521-10-15 עותר כאמור במסגרת ההליך הנוכחי להצהרה על תוקפו המחייב של הסכם אשר נחתם לטענתו בינו ובין המשיבה 3. במסגרת כתב התביעה מציין המבקש כי הגם שהוא עותר להצהרה כאמור ללא קשר להליך האחר ובאופן נפרד ממנה, ההכרעה בתיק שבפני צריכה להתקבל לאחר ההכרעה בשאלת הבעלות במניות החברה, במסגרת ההליך האחר (ר' סעיפים 60-59, 63). במסגרת ישיבת קדם המשפט שהתקיימה בתיק שבפני אף הבהיר ב"כ המבקש כי ככל שתידחה התובענה בתיק האחר (ת.א. 60521-10-15), יסכים גם לדחיית התביעה בתיק הנוכחי.

3. ביום 14.11.16 ניתנה החלטתי ולפיה "ב"כ המבקש יודיע עד ליום 24.11.16 מדוע הסעד המתבקש בהמרצת הפתיחה אינו בשלב זה סעד תיאורטי ובתביעה שדינה על כן להימחק וזאת בשים לב לכך שההליך הנוכחי הוא "הליך עוקב" להליך המתנהל בפני כב' השופט מרזל בת.א. 60521-10-15 ומותנה בתוצאותיו כעולה מהמרצת הפתיחה ומדברי ב"כ המבקש בפרוטוקול היום (ר' גם החלטתו של כב' השופט מרזל בבקשה לאיחוד תיקים)".

בעקבות זאת ניתנה הודעת המבקש, ביום 30.11.16, ולפיה מתבקש בית המשפט להקפיא את ההליכים עד למתן הכרעה בתיק המתנהל בפני כב' השופט מרזל. בהודעה צויין כי אמנם המבקש הסכים כי מדובר בסעד עוקב ומותנה (בתוצאותיו של ההליך המתנהל בפני כב' השופט מרזל), אך בד בבד חושש הוא מפני הסכמה בין יתר המשיבים שתקפח את זכויותיו, ומכל מקום לאור דחיית הבקשה לאיחוד התובענות חסומה בפני המבקש הדרך לבקש סעד כזה או אחר ביחס להסכם נשוא ההליך.

4. ההלכה היא כי "מתן סעד הצהרתי לבעל דין עניין שבשיקול-דעת הוא, ובית המשפט יימנע מלתיתו, כל אימת שהמבקש לא הצביע על אינטרס המצדיק להיעתר לו" (רע"א 1810/90 הדר חברה לביטוח בע"מ ואח' נ. קנדי חברה להשקעות ולבנין בע"מ).

בתיק זה מתבקש סעד המצהיר על תוקפו המחייב של הסכם שנחתם בין המבקש לבין המשיבה 3 המקנה לו חלק ממניות חברה. בשלב זה אין המניות רשומות על שם המשיבה 3 ובעניין זה מתנהל ההליך בתיק 60521-10-15 בו עותרת המשיבה 3 לרישומה כבעלת מניות. כמפורט בהמרצת הפתיחה וכפי שהבהיר המבקש בישיבת קדם המשפט ובבקשתו להקפאת הליכים, ההכרעה בשאלת תוקפו של ההסכם צריכה להתקבל לאחר שתוכרע המחלוקת בסוגית הבעלות במניות החברה בתיק האחר, אשר המבקש אינו צד לו. ככל שתידחה תביעתה של המשיבה 3 לרישומה כבעלת מניות, תידחה גם התביעה הנוכחית.

העולה מן האמור הוא כי הסעד המבוקש על ידי המבקש הוא בשלב זה סעד תיאורטי. החשש אותו הביע ב"כ המבקש ולפיו תיחסם דרכו במידת הצורך לבקש סעד כזה או אחר, אשר אף הוא תיאורטי בשלב זה, לאו חשש הוא שכן אין במחיקת התביעה כדי למנוע הגשתה מחדש במידת צורך.