ה"פ 28850-12-14

עניינה של המרצת הפתיחה מושא תיק זה הוא בבקשתו של המבקש לקבל סעד הצהרתי לפיו המבקש הוא חוכר לדורות של דירה ברחוב ברכת אברהם 8 בירושלים (שכונת רמת שלמה) הידועה כחלקה 37/45 בגוש 30563 (להלן: "הדירה"). עוד מבקש המבקש להורות למשיבה 1 לחתום עימו על חוזה חכירה חדש. לבסוף עותר המבקש להורות על הסרת עיקול על הזכויות בדירה שנרשם לטובתו של משיב 2.

לפי הנטען בהמרצת הפתיחה, המבקש רכש את הדירה משותפות שהורכבה משלושה שותפים. על פי הטענה, המבקש שילם את כל התמורה, דיווח לרשויות המס, וקיבל את החזקה בדירה כבר בשנת 2004. ואולם, ככל הנראה בשל עניין טכני, המבקש לא נרשם אצל משיבה 1 כבעל הזכויות בדירה. משיב 2, היה עורך דינו של אחד השותפים בשותפות ממנה רכש המבקש את הדירה. במסגרת הליך משפטי שהתנהל בין משיב 2 לבין אותו שותף ניתן נגד השותף פסק דין שעניינו חיוב כספי. על רקע זה הטיל משיב 2 בשנת 2007, היינו כ-3 שנים לאחר שהושלמה עסקת רכישת הדירה על ידי המבקש, עיקול על זכויותיו של השותף בדירה, שכן השותף היה עדיין רשום כבעל זכויות בה. במצב דברים זה הגיש המבקש את המרצת הפתיחה מושא התיק שבכותרת ובה הוא עותר לקבל את הסעדים שפורטו לעיל.

ביום 18.6.15 התקיימה ישיבת קדם משפט בנוכחות הצדדים. בסופו של הדיון הסכים למעשה משיב 2 להסרת העיקול הרשום על הדירה, וזאת בכפוף לקבלת מסמכים שונים. בתגובה שהוגשה מטעמו ביום 21.9.15, לאחר שהועברו לידיו מסמכים, מסר משיב 2 כי הוא מותיר את העניין לשיקול דעתו של בית המשפט. משיבה 1 הודיעה אף היא ביום 10.9.15 כי היא אינה מתנגדת למתן צו הנוגע להסרת העיקול.

במסגרת "בקשה למתן צו פורמאלי" שהגיש המבקש ביום 8.9.15 התבקש בית המשפט לחתום על "צו פורמאלי" המורה למשיבה 1 לחתום עם המבקש על חוזה חכירה ביחס לדירה, וכן על כל מסמך הנדרש לרישום הזכויות בדירה על שמו של המבקש. בהודעתה הנ"ל מיום 10.9.15 ביקשה משיבה 1 להדגיש בהקשר זה, כי: "כל פעולת רישום, לרבות זכות חכירה, תיעשה ע"פ הכללים והנהלים הנהוגים אצל משיבה 1 ובהתאם לדין".

כעולה מהאמור, קיימת למעשה הסכמה של המשיבים להסרת העיקול הרשום על הדירה, המונע את רישומו של המבקש כבעל הזכויות בה. המבקש טוען בהקשר זה, כי יש לחייב את משיב 2 בהוצאות ניהול הליך זה, וזאת לנוכח סירובו להסרת העיקול במסגרת מגעים שהתקיימו בין הצדדים עובר להגשת המרצת הפתיחה. משיב 2 טוען בתגובה, כי בשים לב לכך שהסכמתו להסרת העיקול ניתנה כבר בדיון המקדמי שהתקיים בתיק זה, הרי שאין מקום לפסוק הוצאות לחובתו. לאחר ששקלתי בדבר, ולא בלי לבטים, החלטתי שלא חייב את משיב 2 בהוצאות, וזאת שכן הסכמתו להסרת העיקול ניתנה בשלב מוקדם של ההליך.

סיכומו של דבר, אני מורה, אפוא, כדלקמן:

• אני מורה בזאת על ביטול העיקול שנרשם לטובתו של משיב 2 על הזכויות בדירה, ועל מחיקתו של העיקול מהמרשם המתנהל אצל משיבה 1 ו/או בכל מקום אחר.

• משיבה 1 תחתום עם המבקש על המסמכים הנדרשים לצורך רישום הזכויות בדירה על שמו, וזאת בשים לב לכללים ולנהלים הנהוגים אצלה, ובהתאם לדין.

  ניתן היום, כ"ו חשוון תשע"ו, 08 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.