ה"פ 2860-03-14 בבלפור נ' גבעת מרום בע"מ ואח'

המרצת הפתיחה הנדונה מטרתה להורות על השבה בעקבות חוזה שבוטל.

בין קבוצה המיוצגת על ידי המבקש לבין המשיבה נכרת הסכם, בשנת 1995, שלפיו אמורים היו חברי הקבוצה (לשם הנוחיות הם יכונו "המבקש"), להעביר את חלקם במניות חברת פארק שעשועי מים בע"מ, למשיבה, כנגד תמורה, שכללה תשלום בשיק על סך 4,488,000 ₪, ליום 28.2.96, שהיה שווה ל- 1.5 מיליון דולר. משחולל השיק, המבקש הגישו לביצוע בהוצל"פ, בפברואר 2003, והמשיבה הגישה התנגדות. המשיבה, בנוסף, שיגרה, ביום 19.6.03, מכתב ביטול החוזה שבין הצדדים, בעילה של הטעיה ואי התאמת הממכר למצגים שהוצגו על ידי המבקש.

הטענות ההדדיות לובנו בפני ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע, במסגרת ת"א 7180/03, על בסיס כתב תביעה מתוקן שהגיש המבקש, בעילה שטרית וחוזית כאחד, בטענה שהחוזה תקף ומחייב הצדדים, וכאשר המשיבה טוענת, בכתב הגנתה, בין היתר, שהיא מופטרת מפרעון השיק הנדון, באשר ההסכם בוטל על ידה.

בכתב התביעה המתוקן, שהוגש, כזכור, בשנת 2003, קיימת התייחסות של המבקש להודעת הביטול (ס' 25) וקיימת כפירה בנפקותו, ובתוקפו של הביטול, מתוך אמירה שהודעת הביטול "חסרת כל היגיון ומשמעות משפטית".

באותו שלב, של הגשת כתבי הטענות בפני ביהמ"ש המחוזי, בשנת 2003, לא הייתה כל התייחסות מצד המבקש, ולו לחלופין, לאפשרות, שהודעת ביטול ההסכם תיקבע כתקפה ומוצדקת, ולהסדרי ההשבה שאפשר ויתחייבו מכך, לפי הוראת סעיף 9, של חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א- 1970.

כחלק מקיום התחייבויות המבקש במסגרת החוזה, וכנגד התשלום המיועד של 1.5 מיליון דולר, נעשו שינויים בהחזקת המניות של חברת פארק שעשועי מים הנ"ל ובתקנונה, באופן שלמשיבה הוקצו מניות רגילות ומניות הנהלה, שהיקנו לה שני שליש מהון החברה ומזכויות השליטה בה, ומניות קבוצת המבקש הפכו למניות נדחות.

ההליך המשפטי בת"א 7180/03, הסתיים רק לאחר כ-10 שנים, בפסק דין שניתן ביום 7.4.13 בידי כב' השופט ש. פרידלנדר, ונדחתה תביעת המבקש, על שני ראשיה - מהפן השטרי ומהפן החוזי של אכיפה, וניתנה הוראה לסגירת תיק ההוצל"פ, כשהמשמעות היתה הפטרת המשיבה מחובתה החוזית לשלם הסך 1.5. מיליון דולר כנגד הקניית הבעלות והשליטה בחברת פארק שעשועי המים. נפסק, שהמבקש הטעה את המשיבה והציג מצגים לא מדוייקים, ולפיכך, נמסר למשיבה נכס שאינו מתאים למוסכם, ומשכך עמדה לה הזכות לבטל ההסכם.

קביעת ביהמ"ש, אודות היות ביטול ההסכם תקף ובעל נפקות, הפכה חלוטה, משלא הוגש על כך ערעור, והיא ניתנה, כאמור, כמעט 10 שנים לאחר קבלת ההודעה אצל המבקש.

בהמרצת הפתיחה, שהגיש המבקש ביום 2.3.14, כחלוף כמעט שנה ממתן פסה"ד הנ"ל, התבקש להצהיר ולהורות, כי בעקבות הפסק והקביעה בדבר ביטולו כדין של החוזה, יש להשיב, למצב ששרר ערב כריתתו, את מערך המניות בחברת פארק שעשועי מים, ואת הזכויות הגלומות במניות אלה, וכן את תקנון החברה. לשון אחר – הצהרה וצו עשה לביצוע השבה חוזית שתהיה "סימטרית" לביטול חובת המשיבה לתשלום התמורה, כפי שעוגן בפסק דינו של כב' השופט ש. פרידלנדר.