ה"פ 28109-08-15 - פסקדין

לפניי בקשה למתן סעד זמני בה מתבקש בית המשפט לתת צו מניעה זמני ביחס לקרקע שהמבקשת רשומה כבעליה. מדובר בקרקע בשטח של 24.554 דונם הנמצאת באזור הכפר קראוות בני חסאן והישוב ברקן, שבאזור יהודה ושומרון, ואשר ידועה כחלקה 40/2 בגוש 3, הרשומה בספר 1 ערבי דף 5.

הבקשה הוגשה ביום 13.8.15 ומטעמים שיובהרו בהמשך הדיון בה חרג אל מעבר לנהוג ולמקובל ביחס לבקשות מסוג זה. במסגרת הדיון בבקשה התקיימו 4 ישיבות; נשמעו 6 עדים (המבקשת, אחיה רדואן, עלי נג'אר, משיב 3, עו"ד אישטוק, דוד מימון). בנוסף, הוגשו 2 חוות דעת של מומחים, אשר עורכיהן נחקרו בבית המשפט. בתום הדיונים שהתקיימו, הגישו הצדדים סיכומים רחבי היקף.

לנוכח היקף הדיון שהתקיים ביקשה משיבה 2 כי בית המשפט יאחד את הדיון בבקשה למתן סעד זמני עם הדיון בתובענה העיקרית, כך שהחלטתו/פסק דינו של בית המשפט יכריעו גם את המחלוקת בתובענה העיקרית. משיב 3 הצטרף לבקשה זו; משיבה 1 הותירה את העניין לשיקול דעת בית המשפט; המבקשת התנגדה. בהעדר הסכמה של המבקשת לא ראיתי מקום, וגם סמכות, לכפות את הדבר על המבקשת, כאמור בהחלטתי מיום 15.12.16. מטעם זה, החלטה זו ניתנת רק בבקשה למתן סעד זמני.

תמצית המחלוקת

המבקשת היא תושבת הכפר סרטא שבאזור יהודה ושומרון. היא אישה כבת 70, מסורתית, שאינה יודעת קרוא וכתוב. בעניינה של הקרקע מושא דיוננו היא פעלה באמצעות אחיה, מר מחמוד יוסף אברהים רדואן.

בתום הליך ממושך שהתקיים לפני הוועדה לרישום ראשון בבית-אל, קבעה הוועדה בהחלטתה מיום 16.11.06, כי המבקשת היא הבעלים של הקרקע מושא דיוננו. עיון בהחלטת הוועדה מעלה, כי הוועדה דנה בשאלת האופן בו תחולק חלקה 40 בין המבקשת, מצד אחד, לבין חב' תלם לניהול אחזקה ופיתוח של אדמות ביהודה ושומרון בע"מ (להלן: "חברת תלם"), מצד שני. בסופו של דבר קבעה הוועדה, כי חברת תלם תהיה הבעלים של חלקה שהוגדרה כחלקה 40/1, והמבקשת תהיה הבעלים של חלקה שהוגדרה כחלקה 40/2.