ה"פ 25988-12-15 - פסקדין

בקשה למתן צו למניעת ביצוע עבודות בניה המבוצעים על ידי המשיבים 3 ו-4 במקרקעין הידועים כחלק מגוש 7852 חלקה 13 (להלן: המקרקעין).

הבקשה הוגשה כ"בקשה בהולה" במעמד צד אחד ובמסגרתה נטען כי "לאחרונה פלשו המשיבים 3 ו-4 לשטח שאין להם כל זיקה אליו ואשר זכויותיו שייכות למבקש", בהתאם להסכם שבינו לבין המשיבות הפורמליות, חברת כביש חוצה ישראל בע"מ ורשות מקרקעי ישראל (להלן: חוצה ישראל ורמ"י בהתאמה). משכך, פנה הוא אל הרשויות השונות וכן למשטרת ישראל וגילה כי הטיפול בעניין באמצעותם מצריך זמן רב. המבקש טוען כי המשיבים 3 ו-4 נוהגים בחוסר תום לב מוחלט ועושים כל שביכולתם "להציב עובדה בשטח". על כן ועל מנת לאפשר בירור הזכויות במקרקעין עליו מוקם ונבנה המבנה מתבקש צו המניעה הזמני.

בד בבד הוגשה על ידי המבקש תובענה על דרך המרצת פתיחה לפסק דין הצהרתי בדבר זכויות במקרקעין, סילוק יד ופינוי שבמסגרתה טוען המבקש כי המקרקעין הוקצו לו בהסכם עם רמ"י וחוצה ישראל, כי הנתבעים 3 ו-4 החליטו לאחרונה "בבוקר אחד" להתחיל בבניה ועוד.

בתגובת רמ"י הוברר כי הרשות כבעלת המקרקעין אינה מתנגדת למתן הצו, ואולם סבורה כי אין כל בסיס לטענות המבקש לפיהן הוא זכאי לכאורה להרשם כבעל זכויות במקרקעין, ואף הגיע כביכול להסכמות עמה ועם חוצה ישראל באשר לפיצוי המגיע לו.

עמדת חוצה ישראל דומה לעמדתה של רמ"י. לטענתה, לא נחתם בינה לבין המבקש או בין רמ"י לבין המבקש כל הסכם, ולמבקש אין כלל זכויות בקרקע נושא המחלוקת. לטענתה, מתנהל מזה כ – 10 שנים מו"מ בקשר עם מתן פיצוי בגן הפקעת חלקו של המבקש במקרקעין אחרים (גוש 7836 חלקה 35) ובמסגרת המו"מ בחנו הצדדים אפשרות פיצוי על דרך הקצאת המקרקעין שבמחלוקת, ואולם התברר כי המבקש פלש זה מכבר לקרקע האמורה והקים בה בית שלא כדין. מכל מקום, בשום שלב לא נחתם בין המבקש וחוצה ישראל או בינו לבין רמ"י כל הסכם, ולא הוקצתה למבקש הקרקע שבנדון או כל קרקע אחרת.

לפיכך, אין למבקש כל זכות בקרקע, מעולם לא נחתם עימו כל הסכם במסגרתו הוקנו לו זכויות כלשהן בקרקע ומעמדו בה הוא של פולש.

חוצה ישראל אף טוענת כנגד סמכותו העניינית של בית המשפט לדון בפיצוי, זאת משנתון עניין זה לטענתה לסמכותה הבלעדית של ועדת הפיצויים שהוקמה עפ"י חוק כביש ארצי.