ה"פ 25889-09-12גילעדי ואח' נ' של ההסתדרות הציונית ואח' - פסקדין

1. המרצת פתיחה שראשיתה בבקשה לצו מניעה זמני שהוגשה לביהמ"ש המחוזי בחיפה. התבקש להורות למשיבים להימנע מביצוע כל עסקה ו/או דיספוזיציה במקרקעין הידועים כמגרש 190 ביישוב חיננית, בשל טענת המבקשים להיותם "ברי רשות" באותו מגרש. בהחלטת ביהמ"ש המחוזי מיום 13.09.12, נקבע כי נושא צו המניעה הזמני ידון במרוכז בתיק העיקרי, והמשיבה 3 (להלן: "האגודה") נתנה הסכמתה לצו המניעה הזמני עד לדיון בתיק העיקרי. כמו כן קבע ביהמ"ש המחוזי, כי מאחר והסעד המבוקש עניינו זכות המבקשים כברי רשות, דהיינו בתחום השייך לזכות חזקה ושימוש, מצוי התיק במסגרת סמכותו של בית משפט השלום. על כן הועבר התיק לבית משפט זה. בכל מקרה אפוא, קמה לבית משפט זה סמכות שמכוח העברה, ביחס למשיבים כולם. לחסכון במלל - ראה החלטה מיום 8.1.13 שדחתה בקשה של המשיבה 2 למחיקת הבקשה מטעמי חוסר סמכות עניינית. אקדים ואציין כי ראיתי לקבל הבקשה.

2. המבקשים הינם זוג צעיר, מילדי הישוב חיננית אשר באיזור יהודה ושומרון. המבקשת הינה בת למייסדי הישוב והתינוקת הראשונה שנולדה בו, והמבקש הינו בן לאחת המשפחות הותיקות בישוב. נתונים אלה אמנם אינם רלבנטיים במישרין להכרעה, אך יש בהם כדי לבאר הזיקה הרגשית של המבקשים לישוב.

המשיבה 1, אורגן של ההסתדרות הציונית, הינה הגוף המיישב בתחום היישוב חיננית (להלן: "החטיבה להתיישבות" או "המיישבת"). המשיבה 1 היא ברת רשות של המשיב 4 ביחס לכל אדמות הישוב חיננית, מכוח הסכם מיום 16.4.86.

ההסכם הקים מעמדה זה לתקופה של 49 שנה באדמות ה"משבצת". בין המשיבה 1 לבין המבקשים נכרת ביום 28.08.06 הסכם המקנה לאחרונים מעמד של בר רשות במגרש מספר 190 ביישוב חיננית .

המשיבה 2 הינה הועדה המקומית לתכנון ובניה שומרון (להלן: "הועדה המקומית"), בעלת הסמכות למתן היתרי בניה באזור.

המשיבה 3 הינה האגודה השיתופית בישוב (תכונה להלן "האגודה"). במה שקשור לענייננו - היא זו אשר מפנה וממליצה בפני החטיבה להתיישבות להעמיד לרשות המועמדים לחברות באגודה, מגרש לבניית ביתם בישוב (להלן: "האגודה").

המשיב 4, המנהל האזרחי שביהודה ושומרון – הממונה על רכוש נטוש (להלן: "המנהל") הינו מי שמקצה זכויות בר רשות בשטחי משבצת באזור. המשיב 4 מציין כי הוא אורגן של המנהל האזרחי באיו"ש, והוקם בעקבות צו מס' 59 בדבר הרכוש הממשלתי (יהודה ושומרון). תפקיד המנהל לנהל את הרכוש הממשלתי מעבר לקו הירוק. ניהול הקרקעות נעשה בהתאם לנוהלי מנהל מקרקעי ישראל (לפי פקודה צבאית 402.1); אולם המנהל מהווה אורגן של המפקד הצבאי באיו"ש, הפועל תוך התאמה למצב המשפטי הקיים באיזור.

לענייננו – אין חולק כאמור כי המנהל הקצה את אדמות הישוב לרבות מגרש 190 בישוב, לחטיבה להתיישבות בהסכם בר רשות מיום 16.04.86. החטיבה להתיישבות מצדה, העבירה כאמור למבקשים מגרש 190 בכתב ההתחייבות עליו הם חתומים מולה (גם כן במעמד ברי רשות). זאת לשיטת המבקשים עד לשלב לא ידוע בו יכול ויבשילו תנאים להסדרת רישום הקרקעות וחתימת חוזה חכירה לדורות בהתאם להחלטת מנהל 823, ישירות בין המנהל לבין המבקשים.

3. בשנת 2006, לאחר נישואיהם, חפצו המבקשים לבנות את ביתם בישוב, ולאחר שעברו סדרת ראיונות קבלה ומבדקים חיצוניים, נמצאו כמתאימים למועמדות לחברות בחיננית. בהמלצת האגודה קיבלו הם מן המיישבת מגרש לבניית ביתם כבנים ממשיכים, במעמד של בר רשות. ואולם, בשנת 2012 ביטלה המיישבת רשות זו בשל שני נימוקים שלטענת המבקשים הנם נימוקים זרים (נספח ת2 לתצהיר המבקש). החלטה זו היא המותקפת בהליך זה.