אלגזי נ' זגורי

בפניי תובענה למתן פסק דין הצהרתי שלפיו המיטלטלין שפורטו ברשימה שצורפה לתובענה (נספח ב'; "הרשימה") בדירת המגורים ברחוב צבי סגל 74 אשקלון, הינם בבחינת קניינה הבלעדי של המבקשת. 

1. המבקשת טענה, בעיקרי הדברים, שהיא מתגוררת בדירה הנ"ל ביחד עם בן זוגה, אליהו זגורי, שאותו הכירה לאחר שהתגרש מהמשיבה. המבקשת נושאת בתשלום דמי השכירות על הדירה, והמיטלטלין האמורים נרכשו בכספה של המבקשת בלבד. בן זוגה, אליהו זגורי, קיבל הודעת "אזהרה" מלשכת ההוצאה לפועל (נספח א' לתובענה), ומכאן התובענה.

2. המשיבה הינה גרושתו של אליהו זגורי, והיא נקטה כנגדו בהליכים בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים, במסלול מזונות (תיק מס' 513092-05-15; נספח ב' לתובענה).

   המשיבה, שיוצגה על ידי עו"ד אדוארדו ווסר, באמצעות הלשכה לסיוע משפטי, לא הגישה תשובה מטעמה לתובענה.

3. דיון הוכחות נערך ביום 2.3.2017, והצדדים הגישו סיכומים בכתב.

4. אקדים ואציין כי לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת חומר הראיות שבפניי, סבורני שהמבקשת לא הניחה בפניי תשתית ראייתית הולמת לצורך הוכחת הטענה כי המיטלטלין האמורים הינם בבחינת קניינה הבלעדי, וזאת למעט מספר פריטים שאליהם אתייחס בהמשך.

    

    

5. ואלה טעמיי-

   • מחומר הראיות עולה כי המבקשת מתגוררת בדירה הנ"ל עם אליהו זגורי. לבני הזוג ילד משותף, והם מנהלים אורח חיים משותף.

   • המבקשת טענה בתצהירה כי אליהו זגורי ויתר במסגרת הסכם הגירושין על כל רכושו "ויצא ערום כביום היוולדו" (סעיף 3), ובהמשך נטען כי דמי השכירות שולמו באמצעות שיקים של המבקשת, שאף מימנה מכספה את רכישת המיטלטלין.