ה"פ 24371-11-13 אלוק נ' אפרת ואח'

החלטה

1.בתיק זה הגישה המבקשת תובענה בדרך של המרצת פתיחה נגד המשיבים בעתירה ליתן צו לאכיפת הסכם מכר מיום 13.9.12 (להלן: "הסכם המכר"), בו רכשה מהמשיבים את הזכויות בנכס מקרקעין ברחוב התומר 34 בסביון (להלן: "הנכס"). כמו כן עתרה לקבלת צו המבטל את פסק הדין שניתן ביום 23.10.13 והוכתר בכותרת "בקשה מוסכמת לצו פינוי וסעד הצהרתי".

בתגובתם התנגדו המשיבים לבקשות בטענה שהמבקשת היא שהפרה את הסכם המכר הפרה יסודית וכי יש לדחות את התובענה מכל וכל.

2.בהסכמת הצדדים ועל מנת להביא את הפרשה לידי סיום בהסכמה מחוץ לאולם בית המשפט, הסכימו הצדדים להעביר את הסכסוך לגישור בפני סגן נשיא בית משפט העליון בדימוס, כבוד השופט תיאודור אור.

במהלך הגישור הגיעו הצדדים להסכם פשרה סופי, ארוך ומפורט (להלן: "הסכם הגישור"). על פי בקשת הצדדים קיבל הסכם הגישור תוקף של פסק דין ביום 16.6.14.

3.בהסכם הגישור נקבע במפורש אופן התשלום שעל המבקשת לשלם למוכרים, כאשר נקבע במפורש בסעיף 6 כדלקמן: "למען הסר ספק ולאור הצפי שהקונה תיטול הלוואה מגורם שאינו בנק רשמי בישראל, הרי שלמעט אישור על יתרה לסילוק לבנק... המוכרים לא יחתמו על אף מסמך ולא יידרשו להמציא מסמך כלשהו או לבצע פעולה כלשהי בקשר לפרעון יתרת התמורה לסילוק המשכנתא או בכל הנובע מפרעון זה. עם זאת, מוסכם כי ככל שהמשכנתא תינטל על ידי הקונה מבנק רשמי במדינת ישראל, המוכר על פי חוק הבנקאות (כדוגמת בנק לאומי, דיסקונט, פועלים) המוכרים יחתמו כלפי אותו בנק על כל מסמך נדרש ומקובל...".

4.מסתבר, שהמבקשת בחרה מטעמים השמורים עמה ליטול את ההלוואה לסילוק המשכנתא מגורם שאינו בנק רשמי בישראל. ממייל שנשלח על ידי עורך דין בירותי ביום 7.7.14 לב"כ המבקשת עו"ד בן אסולי, הבהיר עו"ד בירותי לעו"ד בן אסולי שקיבל שיחה מב"כ של מוסד מלווה שאינו בנק ושהבהיר וציין במכתבו: "הרבה למעלה מן הצורך יובהר, שלא זו בלבד שהנ"ל מנוגד להוראות ההסכם, אלא שלכך בדיוק (קשר ישיר או עקיף לשוק האפור) התנגדו מרשיי... ניתנת הזדמנות אחרונה ולפנים משורת הדין למרשיך לפרוע את מלוא יתרת המשכנתא מהון עצמי שלהם עד ולא יאוחר מ-27.7.14 בשעה 17:00 (שגם הם תוספת 10 ימים שהוארכו לבקשת מרשיך ביום החתימה)... (הדגשה במקור)".

5.באופן תמוה ועל אף ההוראות המפורשות בהסכם הגישה המבקשת "בקשה בהולה במעמד צד אחד" (!), שבה עתרה למעשה לקבלת צו שאינו עומד בהוראות ההסכם שצורף לבקשה (להלן: "בקשה למתן פסיקתא"). בקשה זו הוגשה בפגרה, הועברה על ידי שופט תורן לתגובת המשיבים, כאשר בסופו של יום הגישה המבקשת בקשה נוספת לקיום דיון במעמד הצדדים. לאחר שציינתי שבית משפט סיים מלאכתו עם מתן תוקף של פסק דין להסכם הגישור, הוגשה על ידי המבקשת בקשה לביזיון בית משפט, והזמנתי הצדדים לדיון היום בפני.

6.לאחר שעיינתי בכל החומר ושמעתי טיעוני הצדדים אני סבורה שאין מנוס מאשר לדחות את הבקשה לביזיון בית משפט.

המבקשת לא קיימה את הסכם הגישור כלשונו. לא מדובר בהסכם רגיל בו נקבעים תנאי תשלום, כי אם בהסכם עליו חתמו הצדדים בו צויין במפורש, בסעיף 6 להסכם הגישור שצוטט לעיל, כי ככל שהמבקשת תבקש ליטול הלוואה מגורם שאינו בנק רשמי לצורך סילוק המשכנתא - המוכרים לא יידרשו לחתום על כל מסמך או להמציא כל מסמך שהוא או לבצע כל פעולה שהיא בקשר לפירעון יתרת התמורה לסילוק המשכנתא, למעט המצאת אישור על יתרה לסילוק לבנק.

לאור כל האמור, לא היה כל מקום ליתן את הפסיקתא כמבוקש, ובוודאי שלא במעמד צד אחד כאשר היא מנוגדת ללשון ההסכם, וכך גם אין מקום למתן צו לביזיון בית משפט.