גבר נ' בר ז'יטלני

לפני בקשה מטעם המשיבה בהמרצת הפתיחה למחיקה על הסף, עיכובה ומתן אורכה להגשת תגובתה לגופם של דברים. החלטה זו תעסוק בסיפא של הבקשה, קרי בשאלה האם מוצדק ליתן למשיבה, בנסיבות העניין, אורכה להגשת תגובתה לגופה של המרצת הפתיחה.

1. עו"ד גבר (להלן: המבקש או הנאמן) הינו עורך דין בעל רישיון עריכת דין בישראל. גב' בר-ז'יטלני (להלן: המשיבה או הנהנית) פנתה אליו כדי שישמש כנאמן בעסקה לרכישת זכויות בקרקע ברומניה. הקרקע נרכשה על ידי חברה שכל מניותיה הוחזקו בנאמנות על ידי הנאמן עבור מספר נהנים, לרבות המשיבה. הסכם הנאמנות בין המשיבה למבקש נחתם (ביום 27.11.07) והוא החזיק עבורה חלק ממניות החברה. סכום רכישת המניות הועבר על-ידי המשיבה לחשבון הנאמנות, שנפתח על ידי הנאמן. היא הסמיכה את הנאמן לבצע פעולות עבורה, וכן חתמה על הסכם בעלי מניות.

2. המבקש טוען כי התגלע סכסוך בינו לבין המשיבה, בגין עסקה אחרת. הנאמן דחה את טענותיה של המשיבה נגדו, והודיע לה שאין ברצונו להוסיף ולשמש עבורה כנאמן בשתי העסקאות. הוא ביקש (ביום 19.10.14) כי ישולם שכר טרחתו, והמניות שהוא החזיק בנאמנות יועברו על שמה של המשיבה. המשיבה השיבה (ביום 30.10.14) כי היא מבקשת להפסיק את הנאמנות, ולהוציא ממנה, בין השאר, את מניות החברה. בא כוחה פנה לנאמן וביקש ממנו להעביר לידיו את המסמכים הנדרשים לביצוע העברת המניות על שמה.

לטענת המבקש, חלפו להן מאז כמעט שנתיים, והמשיבה ממאנת להעביר המניות על שמה, וזאת חרף אינספור פניות מצידו. על רקע זה, הוגשה המרצת הפתיחה בה מתבקש בית-המשפט להורות למשיבה לקבל את המניות, לחתום על המסמכים הנדרשים להעברתן על שמה, וכן על כל מסמך נוסף הדרוש להעברתן.

3. המשיבה, בתגובה, עותרת לסילוק התובענה על הסף, לחילופין לעכב את הליך בירורה, וליתן לה אורכה להגיש את כתב התשובה להמרצת הפתיחה.

במוקד טענתה מצויה העובדה כי בין הצדדים מתקיים הליך אזרחי מקביל בבית משפט זה (ת.א. 38338-09-15). בתובענה שם עתרה המשיבה נגד המבקש ונגד אח' לסעד כספי ולמתן חשבונות לעניין כספים שהיא השקיעה או הלוותה על בסיס מצגי שווא מכוונים, לטענתה; היא טענה שהמבקש הפר את חובת הנאמנות כלפיה. עוד הוסיפה ועתרה לסעד הצהרתי לפיו לאחר שיושבו לה מלוא הכספים הנתבעים על ידה, לא יהיה לה דבר וחצי דבר בפרויקט בו עסקינן, לאור מצגי השווא שהוצגו לה, ומכאן שאיש לא יוכל לתבוע ממנה לשלם "הוצאות" נטענות כאלה או אחרות ביחס לפרויקטים. המשיבה טוענת כי עצם ניסיונו של המבקש להורות לה לחתום, בהמרצת הפתיחה שלפניי, "באופן עיוור" על מסמכים, מחזקת את טענותיה נגדו.

על רקע זה טוענת המשיבה כי:

א) יש לסלק את המרצת הפתיחה על הסף, לאור קיומו של הליך תלוי ועומד שסעדיו ועניינו חופפים להליך דנא, ואותו הליך מצוי בשלב בירור מתקדם, על סף הגשת תצהירים. במסגרת הליך זה טענה המשיבה כי המבקש ואח' "עשו שימוש ציני בכספי השקעתה". המבקש פעל, לשיטתה, במספר כובעים, ובהם כובע הנאמן, כובע מנהל, עו"ד המייעץ בעסקאות, ואיפשר לעשות שימוש בכספיה ללא בקרה.

לטענתה, המבקש שימש, כביכול, כלי בידי אחר, שניסה להחתים אותה על מסמכים המאשרים פעולות שנעשו על ידם בעבר, ללא ידיעתה וללא הרשאתה.

בנוסף, הסעד ההצהרתי בתובענה האזרחית - בו מבקשת המשיבה להצהיר על ניתוק מהפרויקטים - עומד בסתירה ישירה לסעד המבוקש בהמרצת הפתיחה. המשיבה טוענת כי המרצת הפתיחה משקפת שימוש לרעה בהליכי משפט, שכן היא מנסה להצר את צעדיה בהליך התלוי ועומד, ולגרום לה לחתום על מסמכים שיכבלו אותה אף יותר לעסקה מושא ההליך, ובכללם הסכם הלוואה נוסף.

ב) לחלופין, יש לעכב את בירור המרצת הפתיחה; בין שני ההליכים קיימת חפיפה מהותית. אין זה ראוי לנהל שני הליכים מקבילים באותו בית המשפט, בהם יישמעו אותם עדים ויוצגו אותן ראיות. על פי ההלכות הקיימות בנושא, יש לעכב את ההליכים בהמרצת הפתיחה כדי שלא להכביד שלא לצורך על הצדדים או על בית המשפט.

ג) לחילופי חילופין, יש להעביר את המרצת הפתיחה לבירור במסגרת סדר דין רגיל ולאחד הדיון בה עם התובענה, שאותה הגישה המשיבה נגד המבקש ואחרים. המשיבה טוענת שמדובר בסכסוך מורכב, שאינו ראוי להתברר במסגרת של המרצת פתיחה. כאמור, לשיטתה, המבקש שימש לא רק כנאמן, אלא היה מעורב ברכישת הקרקע, שימש כדירקטור, אדמיניסטרטור ואף כמנכ"ל של החברה. היו לו אינטרסים אישיים בעסקאות מושא הסכסוך, ועובדה זו הוסתרה ממנה.

לצד כל אלה, מבקשת המשיבה לדחות את המועד להגשת כתב תשובה לגופה של המרצת הפתיחה, ככל שבקשותיה המקדמיות תדחנה. לבקשתה היא לא צירפה תצהיר, שכן היא הסתמכה על טיעונים משפטיים ועל כתבי בי-דין של ההליך התלוי ועומד בבית המשפט.

4. המבקש הגיב וטען כי בקשותיה של המשיבה עומדות בניגוד לפסיקתו הברורה של בית המשפט העליון, המורה למבקש לסלק המרצת פתיחה על הסף להגיב גם לגופה, ולא לדחות את תגובתו למועד מאוחר יותר. כך, יוכל בית המשפט הדן בהליך להידרש לתמונה המלאה. בנוסף, המשיבה לא צירפה לבקשתה תצהיר כמתחייב. בניגוד לטענותיה, בקשתה נסמכת על טעמים עובדתיים. לא בכדי לא צורף תצהיר, שכן אין בכוחה לתמוך טענותיה נגד המבקש. לאור זאת, לא יתייחס המבקש לאותן טענות עובדתיות, שהמשיבה העלתה נגדו.

מוסיף המבקש וטוען שמטרת המשיבה היא לדחות את הקץ, שכן גם לה ברור שהסעד המתבקש בהמרצת הפתיחה הוא פשוט וברור. לא רק שאין עילה לסלק על הסף את התובענה, אלא שהמשיבה מודה, למעשה, בטענותיו. היא לא הכחישה את קיומו של הסכם הנאמנות, ואת הדרישה שהגישה להעביר על שמה את המניות. ואשר להליך האחר התלוי ועומד בבית המשפט, אין בו התייחסות להסכם הנאמנות או למניות. לטענת המבקש, בין אם תידחה תביעת המשיבה ובין אם תתקבל, יוותרו המניות בידי הנאמן, והוא יצרך להעבירן אליה.

5. עד כאן הרקע לבקשה, ומכאן להכרעה בה.

6. על הסוגיה חולש פסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 10227/06 בובליל נ' עו"ד אינדיג (פורסם באתר הרשות השופטת; 2007)(להלן: עניין בובליל). באותה פרשה פסק כב' השופט (כתוארו אז) גרוניס כך (בפסקה 5 להחלטה):