ה"פ 22514-03-15 יריב נ' בכר - פסקדין

1.בפניי שתי בקשות להוספת ראיות מטעם המבקש, אשר הוגשו שתיהן כחודשיים לפני המועד שנקבע לתחילת שמיעת ההוכחות, כאשר שמיעת עדותם של בעלי הדין החלה טרם ניתנה ההחלטה בבקשות אלה.

2.הבקשה הראשונה להוספת ראיות הוגשה ביום 13.4.15 (כחודש לאחר הגשת המרצת הפתיחה, ובטרם הוגשה תגובה מטעם המשיב להמרצת הפתיחה), (להלן: "הבקשה הראשונה"), במסגרתה ביקש המבקש לצרף תצהיר נוסף כולל הנספחים, בהם הוא מפרט ארבעה מקרים נוספים המעידים לטעמו על שוחד בחירות - עניין בני מלסה; עניין שמעון וקנין; עניין ניסים בוטון; ועניין יעקב רגימוב. בכל המקרים נטען להעסקת המעורבים במשרות ציבוריות שלא כדין, כתמריץ לתמיכה ופעילות לקידום בחירתו של המשיב, וכן במתן אפשרות לשימוש שלא כדין במבנים ציבוריים.

ביום 28.5.15 הגיש המשיב את תשובתו להמרצת הפתיחה, בה התייחס (בעמודים 86-89) לכל המקרים שפורטו בבקשה הראשונה.

3.ביום 8.9.15, הוגשה הבקשה השנייה להוספת ראיות (להלן: "הבקשה השניה"), במסגרתה ביקש המבקש לצרף תצהיר נוסף מטעמו, בו הוא מתייחס בין השאר לעניינו של מר יעקב צרפתי שנטען שהובטחה לו משרה בעירייה, בתמורה לביצוע פעילות פוליטית לטובת המשיב. עוד צורף תצהיר של חבר המועצה, מר אורי בוסקילה, בטענה לאישור הוספת כיתות ז'-ח' בבית ספר "שובו" מספר ימים לפני הבחירות, בטענה שמדובר בשוחד בחירות; תצהיר נוסף של מר ניקולאי שמרצקי בו נטען לניצול משאבי העירייה לקידום מועמדותו של המשיב בקרב קהילת העולים מרוסיה; וכן תצהיר של מר אורן בולנדי גם בו נטען לשימוש במשאבי העירייה ולפעולות שונות שנעשו שלא כדין לקידום מועמדות המשיב.

4.לטענת המבקש, כל הראיות אותן הוא מבקש להוסיף, הן ראיות המצביעות על שוחד בחירות וניצול אסור של משאבי ציבור לקידום מועמדותו של המשיב, כאשר המעשים הנטענים על ידו הם, לטענתו, בעלי פוטנציאל השפעה על מאות בעלי זכות בחירה בבת ים, ועל כן יש חשיבות לקבלן.

לטענתו, ראיות אלו הובאו לידיעתו רק בסמוך למועד הגשת הבקשות. אומנם הדבר היה לאחר הגשת המרצת הפתיחה, אך לפני תחילת שלב ההוכחות, כך שהפגיעה בהתנהלות ההליך הינה מינימאלית.

עוד לטענתו, כשמדובר במקרים של שחיתות, הרי שמטבע הדברים הם מתגלים בהליך מתמשך, בין היתר בשל חששם הרב של העדים והמעורבים לגורלם לאחר חשיפת המעשים, ובמקרים רבים לאחר שנודע כבר על הגשת תובענה בעניין. לטענת המבקש, הוא נאלץ לעמול ארוכות על מנת לאסוף את הראיות החדשות שהוצגו לבית המשפט הנכבד, כאשר מדובר בעבודה בהיקפים גדולים: איתור עדים, איסוף מסמכים, צילומים והקלטות, וזאת תחת מגבלות בהינתן שהמשיב ועיריית בת ים הם אשר שולטים בראיות, ובהינתן הקושי לאתר עדים החוששים לחשוף מעשי שחיתות, ובכך להיחשף בעצמם.

מוסיף וטוען המבקש, כי מאחר ומדובר לכאורה בחשד למקרי שוחד בחירות, יש להעדיף את השיקולים לחקר האמת על פני שיקולי פרוצדורה כאלה ואחרים, ויש למנוע מצב של "ייצא חוטא נשכר", רק מהטעם שהראיות החדשות הגיעו לידיעתו בשלב מאוחר יותר, ולא במועד הגשת המרצת הפתיחה. לטענתו, מדובר באינטרס ציבורי להגנה מפני פגיעה בשלטון החוק, ולא מדובר באינטרס אישי שלו.

עוד טוען המבקש, כי לאור פער הקולות הזעום במקרה דנן - 491 קולות בלבד - יש חשיבות לאפשר את שמיעת מלוא הראיות הקיימות, שכן ככל שיוכח שפעולות המשיב או מי מטעמו השפיעו על תוצאות הבחירות, יש חשיבות לכל מקרה ומקרה ולמצבור כל המקרים יחד.

5.בתגובתו לבקשה השנייה, טוען המשיב, כי בניגוד לדין צירף המבקש לבקשותיו את הראיות אותן הוא מבקש להגיש, אותן יש להוציא מתיק בית המשפט. לגופו של עניין אין לטענתו מקום להתיר את הוספת הראיות. לטענתו, אין לאפשר הגשת תצהירים כה רבים במסגרת הליך של המרצת פתיחה, הליך שנועד להתברר על פי תצהירים שהוגשו בבקשה ובתשובה, הליך שאמור להתנהל בצורה מהירה, פשוטה ומקוצרת. לטענתו, היקף הראיות שמבקשים להוסיף - 46 ראיות נוספות, 66 עמודי תשובה, 11 תצהירים חדשים ובסה"כ כ-500 עמודים חדשים - חותר תחת מטרתו של הליך המרצת הפתיחה, מה גם שמדובר לטענתו בעילות חדשות שלא הופיעו בהמרצת הפתיחה.