ה"פ 2189-04-16 - פסקדין

1. בקשה לתיקון כתב טענות. לאחר שעיינתי בבקשה בתגובה ובתשובה החלטתי להיעתר למבוקש.

2. לא מצאתי בתגובה טעם מהותי שלא להתיר את תיקון התובענה או לחרוג מההלכה הפסוקה לפיה כאשר בעל-דין מבקש לתקן את כתב-תביעתו, כך שבית-המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי-הדין – ייעתר לו בית המשפט ברוחב לב.

3. יתרה מכך, אנו מצויים בשלב בו טרם התקיים קדם משפט ראשון בתיק, כאשר נראה כי המבקשים אף טרחו לעדכן את המשיבים על כוונתם להגיש את הבקשה לתיקון על-מנת לייתר הגשת תשובה לתובענה טרם הכרעה בבקשת התיקון.

4. משעה שלא נטען כי עילת התביעה התיישנה, מתייתר הצורך לדון בשאלה אם אכן, כטענת המשיבים, מדובר בהוספת עילה חדשה, אשר זכרה לא בא בכתב-הטענות המקורי, או שמא התיקון המבוקש מתייחס לעילת התובענה המקורית, שאז אין מניעה להוסיפו [ראו: ע"א 498/83 אמישרגז החברה האמריקאית ישראלית לגז בע"מ נ' מלבין, פ"ד מב(4) 269 (1988); בר"ע 282/80 המגדר ברזלית חוטי ברזל ורשתות בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד לו(4) 130 (1982)].

5. כמו כן, טעם נוסף לקבלת הבקשה הוא כי נראה שיהא בתיקון כתב-הטענות כמבוקש כדי להביא את המחלוקת כולה אל קיצה ולייתר הצורך בנקיטת הליכים אחרים ונוספים [לשיקול זה ראו: רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, נב (3) 427 (1998)].

6. ככל שיתברר בסופו של יום כי התיקון לא היה נחוץ או כי ההתנגדות לתיקון לא הייתה במקומה - יובא הדבר בחשבון לצורך פסיקת ההוצאות בסיום ההליך.

7. לאור האמור, בהתאם להוראות תקנה 93 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, יגישו המבקשים כתב טענות מתוקן בתוך 15 ימים מהיום (ימי הפגרה יבואו במניין הימים). כתב תשובה מתוקן יוגש 30 ימים לאחר מכן (ימי הפגרה יבואו במניין הימים).

8. אני מוצא לנכון לחזור על המלצתי לצדדים לפנות להליך גישורי ביניהם, ואולי יהא זה נכון לטובת כל הצדדים להיעזר במגשר חיצוני ולא להסתפק במגעים בין באי-כוח הצדדים. ככל שתוגש לתיק הסכמת הצדדים לקיום הליך גישור בתוך 7 ימים מהיום, ניתן יהיה לעכב את ההחלטה בדבר הגשת כתבי טענות מתוקנים מטעם הצדדים עד למיצוי הליך הגישור.

ניתנה היום, כ"ח סיוון תשע"ו, 04 יולי 2016, בהעדר הצדדים.