ה"פ 20733-07-14 שבירו נ' שבירו ואח'

הרקע לתובענה וטענות הצדדים

1.המבקש עתר בתובענה זו למתן פסק דין הצהרתי ולפיו הוא הבעלים של מיטלטלין הנמצאים בדירה בתל אביב (להלן: "הדירה").

2.ברקע לתובענה, תיק הוצאה לפועל שפתחה משיבה 2 (להלן: "המשיבה") בגין פסק דין שניתן לטובתה כנגד משיב 1 שהוא אביו של המבקש (להלן: "המשיב").

3.לא הייתה מחלוקת כי המשיב הוא זה המתגורר בדירה ואולם טענת המבקש הייתה כי הוא זה ששכר את הדירה עבור אביו, הוא זה המשלם את דמי השכירות וכל המיטלטלין המצויים בדירה שייכים לו.

4.בתמצית, נטען כי המשיב הינו פנסיונר בן 74, חסר כל, המתקיים מקצבת זקנה בסך של 1,800 ₪ בלבד, והמבקש נחלץ לעזרת אביו, על מנת למנוע מצב בו האב ייזרק לרחוב, והוא מסייע לאב ברכישת מזון, בשכירות הדירה ובאבזורה.

5.מנגד טענה המשיבה כי המשיב חי את חייו כאדם עשיר מאוד, המרבה לטוס לחו"ל ונוסע בג'יפ יוקרתי ומפואר. לדבריה, המבקש והמשיב מציגים מצג שווא אודות חיי המשיב, הכנסותיו ורכושו כדי להימנע מלשלם לה את המגיע לה לפי פסק דין שניתן כנגדו. במסגרת זו פעל המשיב להברחת נכסים לבנו (המבקש), וגם הסכם השכירות של הדירה, לפיו כביכול המבקש הוא שוכר הדירה ומשלם את דמי השכירות, הוא אך למראית עין. אין כל ממש בטענה כי המיטלטלין המצויים בדירה בה מתגורר המשיב ולא המבקש, שייכים למבקש דווקא.

6.יצוין כי במסגרת הבקשה לא פירט המבקש את המיטלטלין לגביהם מבוקש שיוצהר כי הם שייכים לו ואך טען באופן כללי כי כל המיטלטלין בדירה שייכים לו. רק בתשובה שהגיש מאוחר יותר ונוכח החלטת בית המשפט, צרף המבקש רשימת מיטלטלין לגביהם מתייחסת בקשתו. הרשימה כללה 19 פריטים, ביניהם 2 טלוויזיות, DVD, מחשב ביתי, מקרר, ספת סלון, מזנונים, 2 ארונות בגדים, מיטה, 5 תמונות ושולחן זכוכית.

6.בדיון שהתקיים ביום 28.10.14 נחקר המבקש על תצהירו וב"כ הצדדים סיכמו את טיעוניהם.

דיון והכרעה

7.חרף העובדה שבתצהיר טען המבקש כי "כל הציוד והמיטלטלין המצויים בדירה הינם בבעלותו בלבד", התמונה שהצטיירה בחקירתו הייתה שונה בתכלית. כך, כשהוצגה בפניו תמונה של מזנון שהוא טען לבעלות עליו והוא נשאל האם הוא או אביו רכשו אותו, השיב כי אינו זוכר. כך, כשנשאל אודות המחשב שהוא טען לבעלות עליו, האם הוא זה שרכש אותו, השיב: "סביר להניח שכן, לא זוכר מתי". באשר לאחת התמונות שפירט ברשימת המיטלטלין (תמונת פורטר ממוסגרת של העיר ונציה) הודה המבקש בחקירתו כי אכן המשיב רכש אותה. באשר לתמונה אחרת ברשימה (תמונת ירושלים ממוסגרת) טען כי הוא נתן אותה לאביו לפני 15 שנה. מכאן שגם תמונה זו שייכת למשיב.