ה"פ 2056-02-19 כהן ואח' נ' אמירים - מושב עובדים של צמחונים וטבעונים להתיישבות חקלאית שיתופית

לפני שתי תביעות לסעד הצהרתי.

ארבעת המבקשים, הורים, בנם וכלתם, תושבי המושב אמירים (להלן: "אמירים" או "המושב") וחברים באגודה השיתופית היא המשיבה 1 (להלן: גם "האגודה") עתרו למתן סעד הצהרתי בדמות צו עשה המורה על הפסקת חברותם באגודה השיתופית, מושב עובדים, תוך שמירה על זכויותיהם הקנייניות וזאת החל מיום 3.3.15 לגבי המבקשים 1-2 והחל מיום 22.3.15 לגבי המבקשים 3-4.

בהחלטה מיום 24.6.19 הוריתי על איחוד הדיון בשתי התובענות.

כמו כן, בהחלטה מיום 26.5.19 הוריתי על מחיקת המשיבה 2 (להלן: "רמ"י") תוך שהובהר, בסעיף 7 לאותה החלטה, ולמעלה מן הצורך, כי המבקשים רשאים כמובן לעשות שימוש בתקנות סדר הדין האזרחי לצורך קבלת המידע ו/או המסמכים הדרושים להם מרמ"י, אם דרוש הדבר להוכחת טענותיהם בהליך.

הצדדים וטענותיהם

1. מרדכי ויהודית כהן, המבקשים 1-2 (להלן גם: "מרדכי" ו"יהודית"), מנהלים אורח חיים צמחוני, התקבלו לחברות במושב בשנת 1966 והם בעלי זכויות בנחלה 82.

   גיא ואורית כהן, מבקשים 3-4 (להלן גם: "גיא" ו"אורית"), רכשו זכויות במגרש 201 במושב במעמד של חוכרים, אף הם מנהלים אורח חיים צמחוני והם התקבלו לחברות באגודה השיתופית בחודש מרץ 1999. גיא הוא בנם של מרדכי ויהודית.

    

2. המשיבה 1 "אמירים – מושב עובדים של צמחונים וטבעונים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ" התאגדה ונרשמה אצל רשם האגודות השיתופיות בחודש מאי 1959.

   במושב אין הרחבה קהילתית ואין אגודה שיתופית נוספת כלשהי זולת אגודת אמירים כאמור, בה חברים הן חוכרים בחכירה ישירה מול רמ"י דוגמת המבקשים 3-4, הן חוכרים בחכירה עקיפה מול האגודה דוגמת המבקשים 1-2, כך על פי תקנון האגודה ועוד ארחיב בכך בהמשך.