ה"פ 20049-07-15 - פסקדין

1.בתובענה שלפני, אשר הוגשה על דרך "המרצת הפתיחה", עותרת התובעת לכך שיינתן צו המופנה לרשם המקרקעין בחיפה, והמורה לרשם המקרקעין לבטל הערת אזהרה, שנרשמה לטובת המשיבה, בתאריך 21.11.2005, בפנקס המקרקעין, לפי סעיף 126 לחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969 (שטר מס' 37950/0003), על התחייבות שנתנה התובעת למשיבה להימנע מעשות עסקה, בנוגע לזכויותיה בדירה המזוהה כחלקה 11/26 בגוש 11212.

2.התובענה נקבעה לקדם משפט ליום 19.10.2015, ועל פי הרישומים במערכת "נט המשפט", ההזמנה לדיון נמסרה לנתבעת בתאריך 6.8.2015. בנוסף לכך, בוצעה לנתבעת מסירה אישית בתאריך 16.8.2015.

3.על פי תקנה 256 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, היה על הנתבעת להגיש תשובתה לבקשה, ככל שחפצה הייתה להגיש תשובה, עד ליום 5.10.2015. עד עתה לא הוגשה תשובה מטעם הנתבעת, ומטעם זה עותר בא כוח התובעת לקבל פסק דין על פי כתב התובענה לבדו, לפי תקנה 256א' לתקנות סדר הדין האזרחי.

4.לאחר ששקלתי בקשת בא כוח התובעת, הנני מחליט להיעתר לה, מהנימוקים הבאים:

(א)תובענה זו היא המשך להליך קודם שהתנהל בין התובעת והנתבעת, בתיק א' 26110-05-12. בפסק הדין שניתן בהליך הקודם, בתאריך 1.6.2014, נדחתה עתירת התובעת לבטל את ההערה, אך בין היתר נקבע, בסעיף 25(ו) כדלקמן:

"כל עוד הנתבעת היא "לווה נוסף" התחייבות התובעת כלפיה בעינה עומדת. ניתן יהיה לבטל את ההתחייבות ואת הערת האזהרה שנרשמה על פיה, רק כאשר ההלוואה תסולק או כאשר הנתבעת תחדל, מסיבה כלשהי, להיות "לווה נוסף"".

(ב)בתובענה המונחת עתה לפני טוענת התובעת, כי סילקה את ההלוואה, וכפועל יוצא מכך, ממילא הפסיקה הנתבעת להיות "לווה נוסף".

(ג)לכתב התובענה צורף אישור בנק לאומי למשכנתאות בע"מ, מתאריך 8.5.2015, המעיד על סילוק ההלוואה, וכן הודעה מטעם הבנק על ביטול המשכנתה. כמו כן צורף נסח מפנקס המקרקעין, ולפיו המשכנתה שהייתה רשומה לטובת הבנק הנזכר, נמחקה.