ה"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
1992-06-15
06/06/2017
|
בפני השופט:
יונה אטדגי
|
| - נגד - |
המבקשת :
ביטס אוף גולד בע"מ
עו"ד גולן שלומי
|
המשיב:
בנק לאומי לישראל בע"מ
עו"ד אסף סמואל
עו"ד נועם בר-דוד
|
| פסק דין |
האם רשאי הבנק–המשיב למנוע מהמבקשת, חברה העוסקת במחסר ב"ביטקוין" (Bitcoin), לבצע בחשבונה אצלו פעולות הקשורות למסחר בביטקוין?
זו השאלה העיקרית הנדרשת להכרעה בתביעה זו.
רקע כללי
1.הביטקוין מוגדר כ"מטבע וירטואלי". להבנה בסיסית של מושג זה אצטט כאן את ההגדרה מתוך חוזר מס הכנסה מיום 11.1.17 בנושא: "מיסוי פעילות במטבעות וירטואליים (דוגמת ביטקוין)" (יצוין, כי החוזר מוגדר כטיוטה, אך הוא פורסם באתר רשות המסים בפרק "חוזרים מקצועיים"):
"מטבע וירטואלי רקע כללי
בשנים האחרונות, כחלק מהתפתחות של המסחר המתבצע באמצעים אלקטרוניים, החל להתרחב מסחר באמצעות 'מטבעות וירטואליים' כדוגמת הביטקוין (Bitcoin), לייטקוין (Litecoinׂ) ועוד.
'מטבע וירטואלי' הוא יחידה דיגיטלית ממוחשבת בעלת ערך , המשמשת לצורך סחר חליפין ו/או יחידה של חשבון וירטואלי. מטבעות וירטואליים ממלאים את התפקידים האמורים בהסכמת קהילת המשתמשים בהם. 'מטבע וירטואלי' יכול לשמש לתשלום עבור סחורות ו/או שירותים ו/או להמרה למטבעות אחרים, וכן יכול לשמש לצורך השקעה. שימושים אלו בקרב קהילת המשתמשים במטבע וירטואלי הביאו לכנות את היחידות הדיגיטליות בשם 'מטבע'."
2.המבקשת, אחת החברות המובילות בארץ במסחר בביטקוין, פתחה חשבון בנק אצל המשיב, בסניף טרומפלדור תל אביב, בחודש מרץ 2013 (להלן – החשבון/חשבון הבנק).
אין חולק שהמבקשת הודיעה למשיב, מעת פתיחת החשבון, שהיא עוסקת במסחר בביטקוין.
הויכוח היחיד בין הצדדים בהקשר זה הוא, האם המבקשת הודיעה שהיא עוסקת גם במסחר אחר נוסף באינטרנט (כטענת המשיב) או בביטקוין בלבד (כטענת המבקשת).
כפי שנראה להלן, אין למחלוקת זו, כמו למחלוקות נוספות שהועלו על ידי הצדדים, חשיבות לשאלה העיקרית הנדרשת.
3.כבר כאן יובהר, כי הביטקוין עצמו לא הוחזק בחשבון ולא הועבר דרכו. "מטבעות" הביטקוין מוחזקות במה שמכונה "ארנק דיגיטלי" או "ארנק ממוחשב" של הצדדים הסוחרים בו והן מועברות מ"ארנק" ל"ארנק" באמצעות כתובות אינטרנט של הצדדים.
החשבון שימש את המבקשת לצורך הפקדות הכספים בו מאת הלקוחות הרוכשים ולצורך משיכת הכספים ממנו על ידי המבקשת והעברתם לחשבונות המוׂכְרים, וכן לצורך ביצוע המרות הכספים משקל לדולר וההפך, כשלצורך כך החזיקה המבקשת ברישיון נותן שירותי מטבע (המכונה "נש"מ"), כנדרש לפי סעיף 11ג(א) לחוק איסור הלבנת הון התש"ס-2000 (להלן – חוק איסור הלבנת הון).
כלומר: כשהמבקשת מכרה ביטקוין ללקוח, היא העבירה סכום מסוים של ביטקוין מהארנק הדיגיטלי שלה לארנק הדיגיטלי של הלקוח, ששיקף את ערך הסכום הכספי שהלקוח הפקיד בחשבונה (בניכוי עמלה). כשהמבקשת רכשה ביטקוין מספק או מלקוח (בדרך כלל היא רכשה מ"ספקים" גדולים) היא משכה כספים מחשבונה והעבירה אותם לחשבון הספק/הלקוח, כשבמקביל לכך (קודם לכן או לאחר מכן) הועבר סכום מסוים של ביטקוין מהארנק הדיגיטלי של הספק/הלקוח אל הארנק הדיגיטלי של המבקשת.
מאחר שרכישת הביטקוין מאת הספקים/הלקוחות נעשתה בדולרים, נזקקה המבקשת גם להמיר את הסכום השקלי שהופקד בחשבונה לסכום דולרי, כשהדבר נעשה במסגרת החשבון עצמו.