ה"פ 19198-01-15 נברו נ' מנשה

הרקע להגשת התביעה

1.בין הצדדים קיים סכסוך כספי בגינו ניהלו הצדדים הליך בוררות בבית הדין לענייני ממונות – הר נוף. בסיומו של ההליך נפסק כי על המבקש לשלם למשיב סך של 62,500 $.

על פי בקשת המשיב, ביום 17.04.13, אישר בית המשפט המחוזי את פסק הבוררות כפי שהוא ניתן בבית הדין לענייני ממונות(4387-02-13).

2.בין המועד שבו ניתן פסק הבורר ועד לאישורו חלפה כשנה. לטענת המבקש, במהלך תקופה זו הוא שילם למשיב סך של 71,500 ₪ על חשבון הסכום לתשלום שנפסק בפסק הבוררות. כן טוען המבקש שבתקופה זו נחתם הסכם פשרה בין הצדדים.

3.המשיב נקט בהליך הוצאה לפועל (03-17241-13-2) על מנת לממש את פסק הדין. בדיון שהתקיים במסגרת הליך ההוצאה לפועל בטענת "פרעתי" של המבקש דנן, נדחתה הטענה מחוסר סמכות. כמו כן נדחתה הבקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל עד להגשת התביעה דנן מאחר שלא נמצאה כל עילה לעכב את ביצועו של פסק הדין הכספי.

התביעה דנן והבקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל

4.המבקש בהמרצת הפתיחה ביקש כי יינתן פסד דין הצהרתי הקובע כי הכסף ששולם הוא על חשבון פסק הבוררות וכי הסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים מחייב. כיוון שלתיק זה השפעה ישירה על גודל החוב והסכום לתשלום בהליך ההוצאה לפועל, הגיש המבקש בקשה להורות על עיכוב הליכי ההוצאה לפועל עד למתן פסק הדין בתיק זה.

5.למען שלמות התמונה יצוין שהמשיב הגיש תביעה על חוב נוסף של המבקש כלפיו, כאשר המשיב הפחית מסכום התביעה הנוספת סך של 71,500 ₪ שהעביר המבקש למשיב.

דיון והכרעה

6.דין הבקשה להידחות.