ה"פ 17592-07-14 גדידי נ' רשות האכיפה והגבייה - אגף הוצל"פ ארצי

מתבקש בתיק סעד הצהרתי , לפיו ההגבלות הקיימות כנגד המבקשת בתיקי הוצל"פ המתנהלים נגדה, הינן מכח תיק איחוד היסטורי, בניגוד לדין, ובגדר טעות מערכתית, שיש לתקנה ולהסירה לאלתר, דהיינו ביטול ההגבלות. באופן מעשי מדובר בעיקרו של דבר בהגבלת עיכוב יציאה מן הארץ, שבנסיבות מחלתה של המבקשת, וטיפולים נדרשים בחו"ל, גורמת לפגיעה חמורה במבקשת, ומעבר לפגיעה הרגילה בחופש התנועה.

לטענת המשיבה, יש לדחות הבקשה, ההגבלות שהוטלו על המבקשת הינן על פי חוק והחלטות רשמי הוצל"פ בתיקים, אין מדובר בטעות מערכתית הדורשת תיקון, לא הוכחה בכל מקרה אחריות המשיבה לפגיעה במבקשת, והדרך לברר את טענותיה הינה במסגרת ערעור על החלטות רשמי ההוצל"פ לפי סעיף 80 ב' לחוק.

בהעדר מחלוקת עובדתית משמעותית קבעתי שאין מקום לקבלת הבקשה, רק מן הטעם של העדר תצהיר בתשובת המשיבה, והתקיים דיון, שעיקרו סיכומי טענות הצדדים.

לאחר עיון בחומר, עולה כי למבקשת היה תיק איחוד בהוצל"פ בשנות ה-90 של המאה הקודמת, בהמשך התנהל הליך פש"ר בעניינה, וניתן לגביה צו כינוס ב 29.1.97 , וצו להפטר מחובות ביום 1.3.01.

כיום רשומים למבקשת חמישה תיקי הוצל"פ פתוחים, כאשר בתיק 16-04733-07-7 מופיעות ההגבלות האמורות, ביחס למבקשת ובעיקרן צו עיכוב היציאה. בשאר התיקים אין הליך של הגבלה או עיכוב יציאה, אך יש ציון שמדובר בחייבת מוגבלת.

נציגת המשיבה שנכחה בדיון, מסרה כי במידה וההגבלה מבוטלת בתיק בו מעודכנת כיום, ניתנת בדר"כ החלטת רשם להעברת ההגבלה לתיק אחר, וכאשר במערכת ההוצל"פ החדשה, "כלים שלובים", הדבר יתייתר כיוון שההגבלה תתייחס למספר זהות של החייב בתיק.

מן החומר שבתיק עולה שאכן המשיבה פעלה ליישום החלטות רשמי ההוצל"פ בקשר למבקשת, והחלטות הרשמים ניתנו בגדר סמכותם למצב בו יש לסגור תיק איחוד עקב צו הפטר, ושעה שלחייב יש תיקים חדשים או אחרים, שאין לסגור, בשל צו ההפטר, או הצו לסגירת תיק האיחוד.

ככלל, ביטול צו איחוד תיקים אינו מקנה באופן אוטומטי זכות לביטול ההגבלות שהוטלו מכח אותו תיק, ואילו לצו ההפטר משמעות של סגירת תיק וביטול הליכים ובכפוף לחלות צו ההפטר על אותו תיק.

מכיוון שלמבקשת אכן יש תיקים נוספים שצו ההפטר לא חל לגביהם, רשמי ההוצל"פ היו מוסמכים להורות על רישום ההגבלה בתיק אחר, חרף הגבלות שנרשמו מכח תיק איחוד שנסגר נוכח ההפטר.

הדרך לשנות את החלטת ראש ההוצל"פ בעניין היא ערעור על החלטתו באותו עניין, דהיינו ההוראה שניתנה למזכירות להעביר את ההגבלות מתיק שנסגר לתיק אחר קיים.

משכך, לא ניתן לקבל טענת המבקשת שמדובר בטעות מערכתית או כשל שבאחריות המשיבה, שאך פעלה ליישום החלטות רשמי ההוצל"פ בעניין. בית משפט זה אינו ערכאת ערעור על פעולות מנהליות בהוצל"פ, ו/או החלטות הרשמים.

משכך, למעשה יש לדחות את הבקשה שבפני. יחד עם זאת, ובנסיבות הפרטניות והרפואיות של המבקשת, ועל מנת לחסוך זמן והוצאות למבקשת ולזוכים, וטענת המבקשת שישנם הסדרים בכל התיקים הפתוחים כיום, ואין דרישה של אף אחד מן הזוכים באותם תיקים להטיל הגבלות על המבקשת, יש מקום לחתירה לפתרון קונקרטי ומידתי לנסיבות האישיות של המבקשת.

משכך, ובשל המצוקה האישית של המבקשת, אני מורה שבכל אחד מתיקי ההוצל"פ הפתוחים של המבקשת, תינתן הודעה לזוכה, ע"י ב"כ המבקשת, שלפי החלטתי, ההגבלות המוטלות על המבקשת, החייבת בתיקים, יבוטלו בתוך 45 יום מקבלת כל זוכה את ההודעה, ואלא אם כן הזוכה יפנה בבקשה מנומקת נתמכת בתצהיר, המתנגדת להסרת ההגבלות, ובתוך 30 יום מקבלתו ההודעה.