ה"פ 16731-01-14 רונס ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ

מבוא

1. בפני תובענה שהוגשה בדרך של המרצת פתיחה שבגדרה עתרו המבקשים למתן צו הצהרתי שלפיו רשאים הם לפרוע את ההלוואה הרשומה בספרי המשיב (להלן: "הבנק") בפירעון מוקדם, בתשלום עמלה בסך של 60 ₪ בלבד.

2. אין בין הצדדים מחלוקת על כך שביום 20.11.08 התקשרו המבקשים עם הבנק (בסניף שערי העיר בירושלים שמספרו 904) בהסכם (להלן: "ההסכם") למתן ההלוואה לרכישת דירה בסך של 585,000 ₪ (להלן: "ההלוואה"). תקופת ההלוואה שנקבעה בהסכם הייתה מיום 20.11.08 עד יום 20.11.28. עוד נקבע בהסכם כי ההלוואה תישא ריבית קבועה בשיעור של 6.75%.

3. לבקשה צורף דף "הסבר למסירה ללווה בעת בקשת ביצוע הפרעון המוקדם ולפני גביית עמלת הפרעון המוקדם" מיום 24.11.13. בדף פורטו נתוני ההלוואה כדלהלן: קרן 502,664.88 ₪; ריבית 188.50 ₪; הצמדה לקרן 62,233.42 ₪; הצמדה לריבית 23.34 ₪; יתרה משוערכת 565,110.14 ₪; אחוזי ריבית בהלוואה 6.750; נותרו 180 תשלומי קרן; אחוז ריבית אלטרנטיבית 2.6379. כן פורטו במסמך מרכיבי העמלה של הפירעון המוקדם שאותה התבקשו המבקשים לשלם לבנק בהתאם לצו הבנקאות (עמלת פרעון מוקדם), התשס"ב 2002 כדלהלן: עמלה בגין אי הודעה מראש בשיעור 0.1% שהם 565.11 ₪. צוין כי ככל שניתנה הודעה מראש לביצוע הפירעון כאמור בהוראות לא תיגבה עמלה זו; עמלה תפעולית (בסכום קבוע) בסך של 60 ₪; עמלה בגין הפרשי ריביות (דיור צמוד) 177,436.70 ₪. בהמשך הוסבר כי "עמלה בגין הפרשי ריביות - ההפרש בין התשלומים העתידיים שנפרעו בפרעון מוקדם, כשהם מהוונים לערכם הנוכחי ביום הפרעון המוקדם, על פי הריבית הממוצעת שמפרסם בנק ישראל לסוג ההלוואה ולתקופה שנותרה בהלוואה (ריבית אלטרנטיבית) לבין אותם תשלומים כשהם מהוונים לערכם הנוכחי ביום הפרעון המוקדם על פי הריבית הנקובה בהלוואה מיום הפרעון. ". סך הכול 178,061.81 ₪, בהפחתת סך של 53,231 ₪ שהם 30% מעמלה בגין התקופה שחלפה עד הפירעון. סך הכול עמלה והוצאות עומד נכון ליום החישוב על סך של 124,830 ₪ .

    

   תמצית טענות המבקשים

    

4. תמצית טענתם של המבקשים הייתה כי במעמד ההתקשרות בהסכם סוכם בינם לבין הבנק שככל שהמבקשים יהיו מעוניינים לפרוע את ההלוואה לפני תום תקופת ההלוואה, הם יהיו רשאים לעשות כן בכפוף לתשלום עמלת פירעון מוקדם בסך של 60 ₪ בלבד. חרף הסכמה זו, משפנו פנו אל הבנק בבקשה לפרוע את ההלוואה דרש מהם הבנק תשלום של עמלת פירעון מוקדם בסכום של 124,800 ₪ - המהווים כ- 25% מהסכום שנותר לפירעון מלא של ההלוואה.

5. לחילופין עתרו המבקשים בסיכומיהם, למקרה שבית המשפט לא יורה על אכיפת ההסכם, לכך שבית המשפט יורה על ביטולו של ההסכם בשל פגם בכריתתו - כך שהמבקשים ישיבו לבנק את דמי ההלוואה שנטלו והמשיב ישיב את סכומי הריביות שגבה בגין ההלוואה וכן ישיב כל עמלה או טובת הנאה שצמחה לו.

6. המבקשים טענו כי ככל שבמועד ההתקשרות התכוון המשיב לגבות עמלות פירעון מוקדם הוא לא גילה למבקשים פרטים מהותיים באשר לעסקה. בסיכומיהם הרחיבו המבקשים בעניין חובת תום הלב, חובת האמון והגילוי המוגבר החלים על הבנק ובפרט בכל הנוגע לגילוי נאות של מסמכים לעניין פירעון ההלוואה טרם נטילת הלוואה.