ה"פ 16441-01-13 מספי ואח' נ' בנק לאומי למשכנתאות בערבון מוגבל ואח' - פסקדין

לפני בקשת בנק לאומי למשכנתאות בערבון מוגבל, (להלן: "הבנק") ומגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "מגדל") לדחות את התביעה שהוגשה נגדם על הסף.

רקע

1.במהלך שנת 1998 נטל המשיב 1, מ מ (להלן: "מ"), אביהם של המשיבים 2-3, ביחד עם רעייתו, דליה מ ז"ל (להלן: "דליה", להלן: "הלווים") שתי הלוואות מהבנק במסגרת הסכם משכנתא, בסך כולל של 260,000 ₪. כבטוחה להחזר ההלוואה שועבדו לטובת הבנק זכויות הלווים בדירת מגוריהם בתל אביב (להלן: "הדירה"). כנהוג בהלוואות מסוג זה, נדרשו הלווים לבטח את עצמם בביטוח חיים, והם בחרו לעשות זאת במסגרת פוליסת ביטוח חיים קבוצתי באמצעות הבנק. במסגרת בקשת ההצטרפות לביטוח החיים, חתמו הלווים על הצהרת בריאות לפיה מצב בריאותם תקין והם אינם משתמשים בסמים (נספחים 5-6 לבקשת הבנק). ביום 23.1.03 נחתמה תוספת להסכם בין הלווים לבנק, לצורך מיחזור יתרת ההלוואה אשר עמדה באותה העת על סך של 147,730 ₪. בעת החתימה על תוספת להסכם ההלוואה קיבלו הלווים אישור על שמירת הרצף הביטוחי החל ממועד ההלוואה על פי בקשת ההצטרפות (נספח 7 לבקשת הבנק).

2.ביום 13.7.06 דליה נפטרה (תעודת פטירה צורפה כנספח ב' לכתב התביעה). מ פנה למגדל לקבלת תגמולי ביטוח. מגדל דחתה את דרישתו בתגובתה מיום 1.11.06 לפיה על פי המסמכים הרפואיים שבאמתחתה עולה שעובר לעריכת הביטוח דליה השתמ או היתה מכורה לסמים, בניגוד להצהרותיה המפורשות עת נטלה את ההלוואות מהבנק. לטענת מגדל, דליה הפרה את סעיפים 6,7 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א- 1981 (להלן: "החוק").

3.ביום 5.12.12 פתח הבנק בהליכי הוצאה לפועל למימוש הדירה. יתרת החוב כלפי הבנק עמדה במועד זה ע"ס 153,964 ₪ (נספח ד' לכתב התביעה). מועד הפינוי נקבע ליום 10.1.13. מ פנה בבקשות לעיכוב הליכים ולמתן סעד של צו מניעה זמני במעמד צד אחד, לביטול הפינוי, אשר נדחו כולן (החלטת רשמת הוצאה לפועל בכפר סבא מיום 8.1.13, החלטת כב' הש' צימרמן מיום 9.1.13 שאושרה ע"י כב' הש' צ'רניאק בבקשת רשות ערעור בבית המשפט המחוזי ביום 10.1.13).

4.ביום 9.1.13 הוגשה תביעה על דרך המרצת פתיחה בה עתרו המשיבים למתן סעד הצהרתי לפיו על מגדל לשאת בפירעון יתרת המשכנתא נוכח קיומה של פוליסת הביטוח, ולחילופין להורות לבנק למחוק את החוב הרשום על שמו של מ, וזאת נוכח התרשלותו כלפי הלווים באופן עריכת הביטוח.

5. ביום 26.3.14, קבעתי כי המשיבים יגישו בקשה לתיקון כתב תביעה, או לחילופין בקשה למחיקת התביעה ללא צו להוצאות תוך 30 יום ממתן ההחלטה. על אף האמור לעיל, בקשה לתיקון כתב התביעה לא הוגשה. המשיבים הסתפקו בהגשת התביעה המתוקנת ללא הגשת בקשה ועל כך גם חויבו בהוצאות (פר' מיום 16.6.14).

התיישנות

6.הלכה פסוקה היא כי בימ"ש ינקוט משנה זהירות בטרם ימחק או ידחה תביעה על הסף. "הסנקציה של מחיקה על הסף היא סנקציה מרחיקת לכת, אשר בית המשפט יעשה בה שימוש רק במקרים מיוחדים ובנסיבות מיוחדות" (ע"א693/83 שמשון שמש נ' רשם המקרקעין תל אביב יפו, מ(2), 668, 271). הכלל הוא שמחיקה או דחייה על הסף הם בגדר האמצעים, הננקטים בלית ברירה ועדיף פתרון ענייני לכל מחלוקת לגופה.

יש להשתמש בכלי הסילוק על הסף רק כאשר כלו כל הקיצין וברור שהתובע לא יוכל לקבל את הסעד המבוקש שביקש, אפילו הוכיח את כל העובדות הכלולות בכתב התביעה (ע"א 109/84 ורבר ואח' נ' אורדן תעשיות בע"מ ואח' מא' (1), 577, ע"א642/89 עיזבון המנוח מאיר שניידר ז"ל נ' עיריית חיפה מו' (1), 470, ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נ' פרופ' חיים אילתה ואח', מה (4), 18).

7.לטענת מגדל יש לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנות, שכן חלפו למעלה משלוש שנים ממועד פטירתה של דליה (13.7.06) ועד למועד הגשת התביעה המקורית – 9.1.13 (סעיף 31 לחוק). בתגובה לטענת מגדל, מ טען שדחיית הדרישה לתשלום תגמולי ביטוח על ידי מגדל היתה שלא כדין שכן רעייתו דליה לא צרכה סמים אלא חלתה בסרטן ועקב כך נזקקה לטיפול תרופתי. יתרה מכך; לשיטתו של מ הוא נכה צה"ל, מצבו הנפשי והבריאותי קשה ביותר והוא פסול דין במשך שנים רבות לפיכך יש למנות את תקופת ההתיישנות מהיום שימונה לו אפוטרופוס.