ה"פ 16307-10-14 דור-אלון אנרגיה בישראל (1988) בע"מ נ' סופר דלק (ירושלים) בע"מ ואח'

עניינה של תובענה זו בתחנת תידלוק (להלן – התחנה או תחנת התידלוק) המצויה בשטחי המשיב 6, קיבוץ קרית ענבים (להלן – הקיבוץ), ונושאת את סמליה של המבקשת, דור אלון אנרגיה בישראל בע"מ (להלן – דור אלון).

בין הקיבוץ לבין המשיבה 1, סופר דלק (ירושלים) בע"מ (להלן – סופר דלק), נכרת ביום 24.3.02 הסכם שכירות ארוך טווח להפעלת תחנת התידלוק, שתוקפו, על פי האמור בו, לאחר ארכה, עד ליום 30.6.20.

כאמור בתובענה, משך שנים סיפקה דור אלון לסופר דלק דלקים, ובינואר 2014 התקשרו הצדדים במערכת של הסכמים בדבר אספקת הדלקים של דור אלון לתחנת התידלוק דנן ולמתן הלוואה בידי דור אלון לסופר דלק, לצורך מימון ושיפוץ מהותי בתחנה, כאמור שם. בכלל כך, ביום 13.1.14 חתמה סופר דלק על "שטר שעבוד ומשכון" לטובת דור אלון, "כבטוחה למילוי המלא והמדויק של כל התחייבויות הממשכן מכוח ההסכם [ההסכם לאספקת דלקים לתחנה – הח"מ] ובנוגע להלוואה". ביום 20.1.14 נרשמו השעבוד והמשכון ברשם החברות כ"שעבוד מס' 19" לחובת סופר דלק.

כאמור בכתב התביעה, בתחילת חודש אוקטובר 2014, לא פרעה סופר דלק את התשלום החודשי על חשבון ההלוואה שנתנה לה דור אלון. כמו כן, חזרו שיקים על סך כולל של כ-350,000 ₪ שנמשכו בידי סופר דלק לטובת דור אלון, בהיעדר כיסוי, ולא שולם עבור דלקים שסופקו. לטענת דור אלון, לאור האמור, ואחר שהימנעות מפרעון התשלום החודשי על חשבון ההלוואה מזכה את דור אלון בפרעונה המיידי, נוצרה לסופר דלק יתרת חוב אצל דור אלון בהיקף של 8,274,962 ₪, לא כולל פיצוי מוסכם, הוצאות משפטיות הקבועות בשטר החוב ובהוצל"פ. על פי האמור בכתב התביעה, הוספת סכומים אלו לחוב, מעמיד את חובה של סופר דלק לדור אלו, נכון למועד הגשת התובענה, על 9,251,402 ₪.

סמוך לאותה עת, ביום ג', י"ג תשרי תשע"ה, 7.10.14, ערב חג הסוכות, התקשרו משיבים 1-3 בהסכם עם משיבים 4-5, בדבר העברת זכות הפעלת התחנה ממשיבים 1-3 למשיבה 5, מכוח "זכות עכבון" שיש למשיבה 5, על פי הנטען שם, בתחנה. עוד הוסכם שם, כי משיב 4 ימונה ככונס נכסים על התחנה, ויוכל לתפוס את התחנה ולהפעילה על פי שיקול דעתו. כל זאת, על פי האמור בהסכם, לשם כיסוי יתרת חובם של המשיבים 1-3, ביחד ולחוד, על סך 2.1 מיליון ₪, למשיבה 5, דלק האומן הטוב מכולם בע"מ (להלן – דלק האומן). הפעלת התחנה בידי דלק האומן, מזכה את משיבים 1-3 בקיזוז סך40,000 ₪ לחודש מחובם של המשיבים 1-3 לדלק האומן (להלן – הסכם סופר דלק-דלק האומן).

המשיבים 1-5 הביאו את הסכם סופר-דלק האומן לפני בית משפט השלום, במסגרת ת"א 12460-10-14, שנפתח בו ביום (7.10.14), והודיעו לבית המשפט כי הם הגיעו להסדר לחיסול התובענה, ומבקשים לתת להסכם תוקף של פסק דין. בית המשפט אישר את הסכם הפשרה ונתן לו תוקף של פסק דין עוד באותו יום.

בעקבות כך, ביום ו', ט"ז תשרי תשע"ה, 10.10.14, פנתה דור אלון, מכוח היותה בעלת שעבוד על זכויות סופר דלק בתחנה, בתובענה ובבקשה דחופה לצו מניעה זמני במעמד צד אחד בבית משפט זה (אחר שהופנתה לבית המשפט בידי ההוצאה לפועל), למינוי כונס נכסים לאכיפת שעבוד רשום, בטרם הגשת כתב תביעה. על פי הנטען בבקשה, סופר דלק מצויה בקריסה כלכלית והיא פועלת להבריח את זכויותיה, כפי שעולה מן המהלך שננקט ביום 7.10.14, ערב חג הסוכות, להעברת זכותה להפעלת התחנה אל דלק האומן, אף שזכות זו משועבדת בשעבוד רשום ברשם החברות, לטובת דור אלון.

במסגרת זו, בסיכומו של דיון מיום 12.10.14, הסכימו הצדדים כי אספקת הדלקים לתחנה תיעשה בידי דור אלון, כאשר התשלום עבור הדלקים יבוצע כנגד תשלום מראש בידי דלק האומן. נקבע דיון המשך בבקשת הסעד הזמני, לאחר שיוגש כתב תביעה ואף יזומן נציג הקיבוץ, שכן מדובר בתחנה שעל מקרקעי הקיבוץ, וזכויותיה של סופר דלק באות מכוח ההסכם של זו עם הקיבוץ.

המועד שנקבע לדיון בעקבות הסכמה זו ולאחר בקשות דחייה מוסכמות, לאור הידברות שקיימו הצדדים, היה 3.11.14. עובר למועד זה, לא הוגשה תשובה לבקשה בידי מי מן המשיבים, מלבד תגובתם של המשיבים 4-5 שהוגשה עוד בדיון מיום 12.10.14, אך ללא תצהיר. בעקבות זאת, במועד הדיון ביקשה דור אלון לחקור את המשיבים 2-3 כעדים מטעמה. לדור אלון ניתן היתר לעשות כן, תוך שעורך דינם של משיבים 2 ו-3 חקר גם הוא את מרשו, משיב 2, בחקירה נגדית ממושכת ומפורטת, בה הציג את טענותיו. לקראת דיון ההמשך שנקבע ליום 6.11.14, ביום 5.11.14 אף הוגש תצהיר תגובה מטעמו של משיב 3 וכן הוגשה בקשה מטעם משיבים 4-5 להעדת עדים בעל פה מטעמם. תצהיר מטעם משיבים 4 ו-5 לא הוגש. בדיון מיום 6.11.14 נחקרו באריכות המצהירים מטעם דור אלון. כמו כן, הוחלט לקבל את תצהירו של משיב 3, אף שהוגש באיחור רב, תוך שהובעה מורת רוח בית המשפט מההתנהלות. בהתאם, נחקר גם המשיב 3 על תצהירו. כמו כן, נחקר המצהיר מטעם הקיבוץ, מר חנן ורפמן, על תצהירו.