סהר ואח' נ' קיבוץ אדמית אחזקות ואח'

1.השאלה העומדת להכרעה בתובענה זו, האם טיוטות הסכמים שנשלחו על ידי אשת שיווק של פרוייקט הרחבת קיבוץ אדמית (משיב 1) לעיונם של המבקשים ביום 19.10.15, מהוות "הצעה", שכל שנדרש הוא "קיבול" על ידי המבקשים, כדי ליצור הסכמים המחייבים את המשיבים?

רקע עובדתי

2.המבקשים, בני זוג, התעניינו בבניית ביתם בהרחבה של קיבוץ אדמית בצפון הארץ.

3.משיב 1, קיבוץ אדמית (להלן:"הקיבוץ"), מאוגד כאגודה שיתופית בע"מ. הקיבוץ ממוקם בגליל העליון, בסמוך לגבול הצפון, ונמצא בשטח שיפוט מוניציפאלי של מועצה אזורית מטה אשר (להלן: "המועצה").

4.משיבה 2, אדמית אחזקות, היא אגודה שיתופית חקלאית בע"מ, אשר עסקה בפיתוח התשתיות הציבוריות בפרויקט הרחבה בקיבוץ מטעם המועצה ומשרד הבינוי והשיכון (להלן: "משרד השיכון"), וכן עוסקת בפיתוח חלקי של המגרשים בהרחבה, בהתאם להסכמים שנחתמים עם המשתכנים (להלן: "אדמית אחזקות").

5.בשנת 2000 החל ביצוע פרויקט הרחבה בקיבוץ, שתוכנן להכיל כ-200 מגרשים ב-3 שכונות:

מרכזית, צפונית ודרומית.

השכונות הראשונות שפיתוחן ושיווקן החלו, הן השכונה המרכזית (כ-89 יחידות דיור מתוכננות) והשכונה הצפונית (כ-77 יחידות דיור מתוכננות).

6.תוכניות הפיתוח הציבורי של ההרחבה (פיתוח של כל מה שאינו בתוך המגרשים, דוגמת כבישים, תאורה, מדרכות, תשתיות חשמל, בינוי וניקוז, גני משחקים וכד') הוכנו על ידי משרד השיכון, אשר העריך את עלות הקמת ההרחבה, וקבע את היקף השתתפותו בהקמת התשתיות הציבוריות. יתרת עלות הפיתוח הציבורי אמורה להיות ממומנת מכספי המשתכנים שרכשו מגרשים בהרחבה או עתידים לרכוש מגרשים בהרחבה.

את מלאכת ניהול ביצוע התשתיות הציבוריות בהרחבה הפקידו משרד השיכון, המועצה ורשות מקרקע ישראל (להלן: "רמ"י"), בידי אדמית אחזקות, בפיקוח שלהם.