ה"פ 15050-04-15 - פסקדין

המבקשת הגישה בקשה בדרך של טען ביניים להורות לטוענים 1-3 ליתן הסכמתם בכתב לרישום והעברת זכויות בעלות במקרקעין על שם הטוענים 4-9, ולחלופין להורות לרשם המקרקעין לרשום את העסקאות של טוענים 4-9 בלשכת רישום המקרקעין גם ללא הסכמה של טוענים 1-3.

לטענת המבקשת היא חשופה לתביעות מצד הרוכשים השונים ואין כל סיבה נראית לעין לסירובם של הטוענים 1-3.

הטוענים 1-2 הגישו בקשה לדחיית טען הביניים על הסף, וטענו כי מדובר בתביעה מובהקת במקרקעין שהסמכות העניינית בה מסורה לבית המשפט המחוזי, וכן המבקשת עותרת למתן צו עשה המופנה לטוענים 1-2.

המבקשת הגישה תגובה לטענות הטוענים 1-2 וטענה כי מדובר בהליך פורמאלי גרידא, הואיל ואין מדובר בתביעת מקרקעין מהותית, וכן טענה כי אין פסול בכך שב"כ המבקשת מייצג את הטוען 9.

הטוען 4 הגיש הודעת פרטים מטעמו וטען כי הוא נותן הסכמתו לרישום הבעלות במקרקעין לטובת הטוענים 1-3, אולם נבצר ממנו להעביר את הנכס על שמו בלשכת רישום המקרקעין בשל סירובם של טוענים 1-2 ועל כן הוא מצטרף למבוקש בטען הביניים.

הטוענים 5-8 הגישו הודעת פרטים מטעמם וטענו כי הם מצטרפים לבקשת המבקשת להורות לטוענים 1-3 ליתן הסכמה בכתב לרישום הזכויות על שם טוענים 5-8 בלשכת רישום המקרקעין.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים בדיון ועיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, אני קובעת כי המבקשת לא נקטה בהליך המתאים, ולא הגישה את עתירתה לבית המשפט המוסמך.

עיון בטען הביניים מלמד כי העתירה הינה להורות לטוענים 1-3 ליתן הסכמה לרישום והעברת זכויות בעלות במקרקעין על שם הטוענים 4-9.

מניסוח העתירה עולה כי מדובר בעתירה למתן צו עשה כנגד מי שמסרב לרישום הבעלות, כאשר הצדדים אשר מסכימים לעתירה הינם למעשה משיבים פורמאליים לבקשה.