ה"פ 14891-04-13 אליאן ואח' נ' כץ ואח' - פסקדין

לפני בקשה לביטול החלטה המטילה על המבקשים-הנתבעים במקור קנס יומי בסך 500 ₪ ואשר ניתנה ביום 12.5.13.

הצדדים הגיעו להסכמה על הגשת טיעונים קצרים לצורך ההכרעה במחלוקות שנותרו.

ההליך נפתח במקורו ע"י המשיבים כבקשה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט במסגרתה עתרו לאכיפת פסק דינה של כב' המפקחת הבכירה על רישום המקרקעין מיום 11.11.12 בתיק 120/11 בו דנה (להלן:"פסק הדין").

ההחלטה מיום 12.5.13 מדברת בעד עצמה והסנקציה הוטלה על המבקשים לאחר שלא הגיבו חרף ארכות שניתנו להם וחרף היותם מיוצגים (ע"י ב"כ אחר).

המשיבים פתחו תיק הוצל"פ וגבו סך של כ-38,000 ₪.

כיום המחלוקת צומצמה, המשיבים הגיעו למסקנה כי הם מוותרים על ביצוע פסק דינה של כב' המפקחת כפי שהם הבינו אותו ומוכנים להשלים עם המצב הקיים ברם הם טוענים כי למרות פניות רבות לפני ואחרי הגשת ההליך כאן, לא עשו המשיבים דבר ולא הגיבו, דבר שבסופו של יום גרם להם לטרחה ולהוצאות ובין היתר במסגרת הצורך לפנות לבית המשפט ואח"כ להוצל"פ.

בנוסף, הוציאו הם סכום של כ-2000 ₪ ע"מ לבצע חלק מהתיקונים נשוא ההליך בפני כב' המפקחת.

המבקשים אינם כופרים בכך שלא פעלו על פי החלטותיי בהליך זה אם כי הם טוענים להתקיימותן של נסיבות חריגות ומבקשים כי הסכום שנגבה בהוצל"פ יושב לידיהם.

המבקשים טוענים כי לא היה מקום לתת החלטה לפי פקודת בזיון בית המשפט ללא התייצבותם לדיון ואפילו בכפייה-בצו הבאה וכי הגורם שאמור לבצע את ההחלטה היא מדינת ישראל ולא המשיבים ואכן זהו המצב המשפטי.

המבקשים טוענים כי כל ההליך כאן נפתח בחוסר תום לב ולמעשה ללא עילה וללא שהם יבזו או לא יקיימו משהו מפסק דינה של כב' המפקחת.

יחד עם זאת ועם כל ההבנה ובמיוחד כאשר המבקשים היו מיוצגים בשעתו, ניתן היה להגיש לבית המשפט הודעה או בקשה ואפילו קצרות ביותר לפיהן בוצע פסק הדין או שנדרשת ארכה כזו או אחרת למתן הודעה מפורטת ומקל וחומר כאשר אושרו למבקשים גם דחיית דיון וגם ארכה.

כך גם לא מובן איך לא הגישו המבקשים בקשה לביטול או לעיכוב ההחלטה מיום 12.5.13 עליה ידעו מיד לאחר שניתנה ואשר נתנה להם עוד למעלה מחודש ומחצה לפעול (ההחלטה ניתנה כאמור ביום 12.5.13 והקנס כמו גם ביצועו, נכנסו לתוקף רק ביום 1.7.13. היכן היו המבקשים שיכלו למנוע את כל ההשתלשלות?) להתנהלות זו יש מחיר.