ה"פ 14751-10-16 פרי אור בעמ נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה חבל מודיעין

בפני בקשת המשיבה בהמרצת הפתיחה (להלן: "הוועדה") למתן רשות להגשת הודעה לצד ג'.

המשיבה הגישה בקשה בדרך של המרצת הפתיחה לחיוב הוועדה בתשלום פיצויי הפקעה. על פי הנטען בהמרצת הפתיחה, ביום 8.4.73 נחתם בין המשיבה לרשות מקרקעי ישראל (להלן: "הרשות") הסכם חכירה לתקופה של 49 שנים, ביחס למקרקעין הידועים כחלקות 64, 70, 71, 79, 80 ו-81 בגוש 4114 (להלן: "המקרקעין"). זכויות החכירה במקרקעין הסתיימו ביום 31.8.09 והמשיבה פנתה לרשות בבקשה לחידוש הסכם החכירה. ממועד זה, ממשיכה המשיבה לשלם לרשות דמי חכירה שנתיים ולעבד את המקרקעין על פי תנאי החכירה, והארכת תקופת החכירה מתעכבת עקב הליכים ביורוקרטיים. הוועדה הפקיעה מזכויות המשיבה שטח של 51,634 מ"ר, ולטענת המשיבה נמנע ממנה להמשיך ולעבד פרדס מניב של 3,400 מ"ר בשל צורת תכנית ההפקעה. ההודעה בדבר ההפקעה פורסמה ביום 25.11.10, ותפיסת המקרקעין בוצעה ביום 4.9.12, ולטענת המשיבה ממועד זה היא זכאית לפיצויים בגין ההפקעה ובגין אובדן הכנסה, אובדן התאמת מערכות המים ואובדן המחוברים.

במסגרת כתב התשובה להמרצת הפתיחה טוענת הוועדה, בין היתר, כי חברת איירפורט סיטי בע"מ (להלן: "החברה") חתמה על הסכם שיפוי והתחייבות שלפיו עליה לשפות את הוועדה ו/או המועצה האזורית חבל מודיעין בגין כל ההוצאות הכרוכות בהליכי ההפקעה לרבות פיצויי ההפקעה. המשיבה עותרת לאפשר לה לשלוח הודעת צד ג' מכח כתב התחייבות זה.

הוועדה טוענת בבקשתה כי אם תחויב בתשלום פיצוי הרי היא זכאית להשתפות או שיפוי מטעם החברה, ועל כן קיימת הצדקה ברורה לצירוף החברה להליך.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, צירוף צד שלישי יגרום לסרבול ההליך והארכתו תוך פגיעה בזכויותיה וגרירתה לדיון שאינו רלוונטי לגביה, ולא יתרום לבירור חבות הוועדה בתשלום הפיצויים. הוועדה היא שביצעה את ההפקעה והיא שנדרשת לפצות את המשיבה ולא כל גורם אחר, ולא ייגרם לה נזק מדחיית הבקשה, שכן באפשרותה להגיש תביעה עצמאית בתום ההליך נוכחי. עוד טוענת המשיבה כי צירוף צד שלישי עלול לגרום להעברת ההליך לפסים של תובענה רגילה, בעוד שעל פי הפסיקה הדרך הנכונה והאפשרית לבירור תובענה לפיצויי הפקעה הינה בהמרצת פתיחה, והמשיבה עומדת על כך שהתובענה תתברר בדרך זו.

המשיבה מפנה לע"א 5958/15 פרחי ביקל בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה ראשון לציון (פורסם בנבו, 15.12.2016), במסגרתו נקבע כי ועדות מקומיות אינן רשאיות לדרוש כתבי שיפוי מיזמי תכניות, וטוענת כי גם מטעם זה אין להתיר את צירוף הצד השלישי.

בתשובתה לתגובת המשיבה טוענת הוועדה כי צירוף החברה לא יסרבל את ההליך, יביא לחסכון בהוצאות ובפרט לאור היותה של המבקשת רשות ציבורית, וכן לחיסכון בזמן שיפוטי. צירוף החברה הכרחי לאור הסוגיות המורכבות בהן עוסק ההליך, ובכלל זה בעלות המשיבה במקרקעין; פרשנות הסכם החכירה; זהות הגידולים שגודלו במקרקעין וערכם הכספי נכון לשנת 2012, וכן לאור קיומן של שומות שונות ביחס לפיצויי ההפקעה – מטעם המשיבה, מטעם הוועדה ומטעם החברה.

בהתייחס לעניין פרחי ביקל אליו מפנה המשיבה, טוענת הוועדה כי פסק הדין עוסק בפיצויים לפי ס' 197 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק התכנון והבנייה"), בשונה מכתבי שיפוי ביחס לתשלום פיצויי הפקעה שתכליתו שונה. עוד מציינת הוועדה כי פסק הדין האמור אינו סופי מאחר והוגשה לגביו בקשה לדיון נוסף, במסגרתה התבקש ביטול פסק הדין ולחילופין הפיכתו לחלוט כך שלא יחול רטרואקטיבית.