ה"פ 14082-12-14 דוידוביץ ואח' נ' לייבוביץ ואח'

בית המשפט הציע לצדדים מתווה של סיום ההליכים המשפטיים בכל התיקים התלויים ועומדים בין הצדדים, אלא שהדבר לא הסתייע בהיעדר הסכמת הצדדים.

המבקשות הגישו בקשה בדרך של טען ביניים להורות להן למי מבין הטוענים עליהן לשלם את דמי השכירות החודשיים עד לסיום בפועל של תקופת השכירות.

המבקשות טענו כי התקשרו בהסכם שכירות עם הטוענת 4, אשר טענה כי היא רשאית להשכיר את הדירה והתחייבה להעביר מחצית מדמי השכירות לטוענים 1 - 3, הם הבעלים של המחצית השנייה של הדירה.

הטוענים 1 – 3 הגישו הודעת פרטים מטעמם וטענו כי יש לפצל את דמי השכירות לשני חלקים שווים בין הטוענים 1 – 3 ובין הטוענת 4.

הטוענת 4 הגישה הודעת פרטים מטעמה וטענה כי זכויות הטוענים 1- 3 בדירה נרשמו רק לאחרונה, והשכרת הדירה על ידה נעשתה כפעולה מותרת ונחוצה.

הטוענת 4 טענה כי הטוענים 1 – 3 הגישו תביעה לפירוק שיתוף, ומונו שני כונסי נכסים לצורך פירוק השיתוף במקרקעין.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, אני קובעת כי התשלום בגין דמי השכירות לששת החודשים האחרונים של תקופת השכירות אמורים להשתלם לטוענים 1 – 3.

הטוענים 1 – 3 הינם בעלים של מחצית הזכויות בדירה והטוענת 4 הינה הבעלים של המחצית הנוספת של הזכויות בדירה. במצב דברים זה, יש לחלק את כספי השכירות, כאשר כל צד יקבל מחצית מדמי השכירות האמורים להשתלם בשנת השכירות הראשונה.

בדיון עלה כי מתחילת תקופת השכירות ועד היום, דהיינו עבור ששה חודשי שכירות ראשונים, קיבלה הטוענת 4 את דמי השכירות, ועל כן עבור ששת החודשים הנוספים יש להעביר את דמי השכירות לטוענים 1 – 3 באמצעות בא כוחם.