ה"פ 13 - 01 - 25338 ח' ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל ואח'

א. ההליך

1.המבקשים הם שותפים בזכויות החכירה במגרש, המצוי בישוב פראדיס, ומסומן ברישומי רשות מקרקעי ישראל כמגרש מס' 2/28 בחלקה 2 בגוש 11288 (להלן – "מגרש התובעים").

2.בתביעתם שלפני עותרים התובעים שיוצהר, שלזכות מגרש התובעים קיימת זכות מעבר, ברוחב 5 מטרים ובאורך 28 מטרים, בשלושת המגרשים שסימונם 2/17/1, 2/17/2 ו- 2/17/3, בחלקה 2 בגוש 11228. לצד הסעד ההצהרתי, עותרים התובעים למתן צו נגד הנתבעים 4 עד 7, ולפיו יאסר על נתבעים אלה למנוע את המעבר או לחסום אותו, וכן עותרים הם למתן צו כנגד רשות מקרקעי ישראל, היא הנתבעת מס' 1 (להלן – "הרשות"), ולפיו תחויב הרשות להסדיר את המעבר על ידי סלילת הדרך או סימונה.

המחלוקת העיקרית היא בין התובע והנתבעים 4 עד 7, שהם בעלי זכות החכירה במגרש 2/17/1 (להלן – "מגרש הנתבעים"). הנתבעים זכו בזכות החכירה, בהגרלה שהתקיימה בתאריך 16.3.2010. אין חולקים על כך, שקיימת זכות מעבר במגרשים 2/17/2 ו- 2/17/3, האמורה לשמש את מגרש הנתבעים. המחלוקת המהותית היא אפוא בשאלה, האם יש "להאריך" את זכות המעבר, המשמשת את מגרש הנתבעים, כך שאף התובעים יוכלו להשתמש במעבר, לצורך הגעה למגרש התובעים.

3.לשם הבהרת המחלוקת אפנה לתשריטים שהוגשו. התובעים טוענים, שהם זכאים לזכות מעבר לפי המסומן במוצג ת/4, דהיינו מעבר על פני כל שלושת המגרשים שמספריהם נקובים לעיל. לעומת זאת, המשיבים 4 עד 7 טוענים, כי למשיבים לא ניתנה כל זכות מעבר במגרש הנתבעים, והמעבר שקיים הוא המעבר המסומן בתשריט שצורף לתצהיר נ/7, שנועד לשמש אך ורק את שלושת המגרשים 2/17/1 עד 2/17/3.

ב. טענות הצדדים

4.התובעים טוענים, כי זכו בזכות החכירה במגרש 2/28 על פי מכרז משנת 1999. בעת ביצוע עבודות הפיתוח במגרש התובעים, התברר, שקיים הפרש גובה של כ- 18 מטרים בין מפלס המגרש והכביש העובר בחזיתו. התובע מס' 1, שהוא נכה בשיעור 55% פנה לרשות, וביקש שתעניק לתובעים זכות מעבר בשלושת המגרשים הנזכרים. זכות המעבר התבקשה, כדי שיתאפשר לתובעים להגיע למגרש התובעים מחלקו האחורי, ולא יהיה עליהם להתמודד עם הפרש הגובה הגדול. באותה עת, מגרש הנתבעים, ושני המגרשים שלידו, עדיין לא הוקצו.