ה"פ 12839-05-15 ממן נ' שבתאי ואח' - פסקדין

1.המבקשת הינה דיירת מוגנת על-פי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972 (להלן: חוק הגנת הדייר או החוק) בחנות ברחוב החלוץ בחיפה, אשר המשיבים הינם בעליה, ומחויבת בתשלום דמי שכירות בסך 200 ₪ לחודש.

ביום 8.5.2013 הגישו המשיבים נגד המבקשת בבית משפט זה תביעה לפינוי וסילוק יד, שסומנה 16916-05-13 (להלן: תביעת הפינוי), בעילות הפינוי שבסעיפים 131 (2) ו-131(6) לחוק הגנת הדייר. בכתב התביעה נטען כי המבקשת השכירה לצד שלישי בשכירות משנה את החנות תמורת דמי שכירות בסך של כ-2,000 ₪ לחודש, ללא הסכמתם.

ביום 24.6.2014 ניתן על-ידי השופטת חן-ברק פסק הדין בתביעת הפינוי. בפסק הדין נקבע כי המבקשת הפרה את הסכם הדיירות בכך שהחל מינואר 2013 היא השכירה את החנות לצד שלישי, בתמורה לדמי שכירות בסך 1,500 ₪. עוד נקבע כי המבקשת הפיקה מהשכרת המשנה רווח בלתי הוגן, כי מתקיימת עילת פינוי בהתאם לסעיף 131(6) לחוק הגנת הדייר וכי יש מקום שלא להורות על הפינוי, אלא לתת סעד לפנים משורת הדין, בהתאם לסעיף 132(א) לחוק.

בפסקה 30 לפסק הדין בתביעת הפינוי נכתב (ההדגשה הוספה - א"ג):

"... לאמור לעיל אוסיף כי עסקינן בהפרה הניתנת לתיקון בדרך של הוצאת שוכר המשנה, ותשלום פיצוי לתובעים המגלם את הרווח הבלתי הוגן שהפיקה הנתבעת בתקופה הרלבנטית כתוצאה מהשכרת המשנה".

בפסקה 31 נכתב:

"סוף דבר - ניתן צו לפינוי הנכס שיבוצע בתוך 90 יום. הצו יבוטל ככל שהנתבעת תפעל כדלקמן: פינוי שוכר המשנה עד ליום 1/8/14. תשלום של 25,000 ₪ לתובעים בתוך 90 יום. בנוסף תישא הנתבעת בהוצאות הליך זה בסך 2,000 ₪".

הצד השלישי פינה את החנות והמבקשת שילמה למשיבים 25,000 ₪ בשתי המחאות, בגינן הוצאו קבלות על-ידי המשיב מס' 1 ועל-ידי אירינה שואל, בהן נכתב בסעיף "פרטים" - "תשלום שכירות ע"פ פסק דין בית משפט השלום חיפה".

2.במכתב מיום 27.10.2014 ששיגר המשיב מס' 2 אל המבקשת ואל יעקב ממן, הם נדרשו לשלם דמי שכירות עבור החנות בסך 200 ₪ לחודש עבור התקופה שמחודש אפריל 2013 ועד לחודש יולי 2014.