ה"פ 1016-07 סקוברוניק ואח' נ' סיבל נהריה בע"מ (בכינוס נכסים) ואח'

1.המבקשים הגישו המרצת פתיחה בה עתרו לסעדים הצהרתיים שונים שעניינם דירה שרכשו מהמשיבה 1 בבניין C, בפרויקט בניה שכינויו "סיבל נהריה". תמצית טענת המבקשים הינה כי הדירה נמסרה להם על אף שבנייתה לא הסתיימה, קיימים בה ליקויים בטיחותיים רבים, וכך גם בבניין עצמו ויש למנוע את אכלוסו ולפנותו מיושביו.

2.לפיכך מבקשים הם כי בית המשפט יכריז כי הבניין במצבו הנוכחי מסוכן ואסור לשימוש ואכלוס; חל איסור לעשות שימוש כלשהו בדירות; טופס 4 אשר ניתן לבניין ביום 25.6.2001 ניתן שלא כדין ובטרם עת; הבניין אינו עומד בתקנים, בתקנות ובכל יתר הוראות הדין, יש לפנותו מיושביו ולמנוע את אכלוסו; פסק הדין אשר ניתן ביום 30.9.2001 ב-ה"פ 132/01, לפיו בניית הדירות הסתיימה, בטל; יש לחייב את המשיבים 2 ו-3 בקנס על פי פקודת בזיון בית המשפט, שכן במצבה הנוכחי של הדירה לא ניתן לראות בה כמסירה כדין של דירה; על המשיבים 1-5 להשלים את בנית הבניין והדירות בהתאם לחוות דעת המומחים שהגישו המבקשים; המשיבים 2 ו-3 לא מסרו ואינם יכולים למסור את הדירות עד להשלמת כל הנדרש לחוות דעת אותם מומחים; יש לחייב את קופת הכינוס ואת משיבים 2, 3 בתשלום דיור חלופי לכל הדיירים בפרויקט ולמנות את ב"כ המבקשים כנאמנים אשר שכרם ישולם מקופת הכינוס או משיבים 2, 3; כמו כן לחייב את המשיבים 1-3 ו/או נוספים בהוצאות.

3.כבר עתה בטרם דיון לגופו אעיר כי הסעד המתבקש על פי פק' בזיון בית משפט אינו יכול להידון במסגרת זו אלא במסגרת בקשה על פי פק' בזיון בית משפט באותו תיק בו ניתן פסק הדין או ההחלטה אשר המבקשים טוענים כי הופרה על ידי המשיבים או מי מהם.

4.כל המשיבים הגישו בקשות לדחיית המרצת הפתיחה על הסף. המבקשים הגישו תשובות ונערך דיון.

5.להליך זה קדמו הליכים שהתנהלו בעניין זה.

התנהל תיק פש"ר 449/00 בבית המשפט המחוזי בחיפה במסגרתו מונה כונס נכסים למשיבה 1. כינוס הנכסים בוצע לבקשה בהסכמה של המשיבה 1 יחד עם המשיב 3 שהינו הבנק אשר הוציא ערבויות בנקאיות, בין היתר למבקשים שבפניי. במסגרת אותו תיק פש"ר מונה המשיב 2 ככונס הנכסים, בין היתר על המקרקעין נשוא הליך זה.

6.רוכשי דירות אחרים הגישו המרצת פתיחה בבית המשפט המחוזי בחיפה. ה"פ132/01, שם ניתן פסק דין על פיו הדירות הושלמו וניתן בהן טופס 4. על פסק דין זה הוגש ערעור לביהמ"ש העליון (ע"א 8343/01), אשר נדחה וכן בקשה לדיון נוסף (דנ"א 7542/04), אשר גם כן נדחתה. נמצא כי פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי הפך חלוט, אך אין מחלוקת כי המבקשים כאן אינם צד לאותו הליך. הצדדים שבפניי חלוקים בשאלה מה תוקפן המשפטי של קביעות בית המשפט בעניין זה כלפי המבקשים שבפניי.

7.המבקשים הגישו תביעה בבית משפט השלום בפ"ת, ת"א 4167/01. שם, בהסכמה, נמחקה התביעה. מפרוטוקול הדיון עולה כי המבקשים הסכימו למחיקת תביעתם כאשר שמרו על זכותם לתבוע שוב במידה ולא יועבר אליהם הקנין כדין עפ"י חוק המכר דירות וכמו כן הודיעו כי אינם מוותרים על שום תביעה מול הכונס באשר לליקויים.

8.הליך נוסף אותו ניהלו המבקשים הינו ה"פ 244/06 בימ"ש מחוזי חיפה, אשר התנהל בין המבקשים לבין חמשת המשיבים הראשונים. שם הגיעו הצדדים להסדר על פיו החזקה בדירה ובמחסן תימסר למבקשים, כאשר בית המשפט החליט בהתאם להוראות ס' 79 א' לחוק בתי המשפט, כדרך הפשרה, אם יש לשלם סכום העולה עד כדי 45,000 ₪ או חלקו. להסדר זה ניתן תוקף של החלטה ובית המשפט נתן פסק דינו.