ה.מ.ג.ל נדל"ן נ' מנהל מס רכוש וקרן פיצויים

פסק דין

עסקינן בעתירה התוקפת את השתהותו של המשיב- מנהל מס רכוש וקרן פיצויים- לדון בערר שהגישה העותרת נגד הפיצויים שנקבעו לה בגין נזקים שנגרמו לה במלחמת לבנון השנייה.

ביום 16.12.2009 הגיש ב"כ המשיב בקשה לסילוקה על הסף של העתירה בשל העדר סמכות עניינית. לטענתו, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א- 1961, קובע הסדר ייחודי לגבי סוגיית תשלום פיצויים על ידי המדינה בגין נזקי מלחמה. על פי הקבוע בחוק ובתקנות שהוצאו מכוחו, בית המשפט המחוזי ולא בית המשפט לעניינים מנהליים הוא שמוסמך לדון בערר על החלטת המשיב בנושאים אלו.

ב"כ המשיב טען בתגובה כי מדובר בעתירה שנייה שהוא מגיש בנושא נוכח השתהותו של המשיב. עתירה קודמת נמחקה על ידו מאחר שהובטח לו כי יתקיים דיון בעררה בהקדם. לטענתו, במסגרת העתירה הראשונה שהגיש לא נטענה כל טענה בדבר העדר סמכות.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה ובתגובה לתגובה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את העתירה בשל העדר סמכות עניינית.

סמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים מבוססת על רשימת הנושאים המפורטת בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס- 2000. החלטותיו של המשיב בעניין הנתקף אינן מצויות בין הנושאים המסורים לסמכותו של בית משפט זה.

יתרה על כן, כפי שציין ב"כ המשיב, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א- 1961 קובע הסדר מיוחד לתקיפת החלטותיו של המשיב בנושא זה, ועל העותרת היה לפעול על פי המותווה בחוק זה. אשר על כן דינה של העתירה להידחות.

בנסיבות הענין אין צו להוצאות.

ניתן היום, י' טבת תש"ע, 27 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: