ה"ט 9153-02-15 אגבאריה נ' ג'בארין

בפניי בקשה למתן צו לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 (להלן: "חוק מניעת הטרדה מאיימת").

נגד המשיב הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי. לפי כתב האישום, ביום 27.9.14 תקפו המשיב ובנו את המבקש באגרופים, בסכין יפנית ובאת חפירה, וגרמו לפציעתו. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה להורות על מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים.

בהחלטה מיום 17.10.14 הורה בית המשפט המחוזי על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר, הכוללת, בין היתר, מעצר בית מלא בביתו של מר מוחמד ג'מאל ג'ברין באום אל פחם בפיקוח של שלושה מפקחים: גב' ג'ברין אסמהאן, מר ג'בארין מוחמד סעיד ומר ג'בארין מוחמד פאוזי, כך שבכל עת יפקחו על המשיב ועל בנו, שהואשם ביחד עימו, שניים מתוך שלושת המפקחים; ואיזוק אלקטרוני.

לטענת המבקש, ביום 19.11.14 הפר המשיב את תנאי המעצר בכך ששהה מחוץ למעצר הבית ללא מפקח, ואיים עליו. בעקבות זאת הגיש המבקש לבית משפט זה בקשה למתן צו לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת. בדיון שהתקיים ביום 7.12.14 הגיעו הצדדים להסכמה שלפיה תמחק הבקשה, ולהחלטת בית המשפט המחוזי בבקשה שהגיש המשיב לעיון חוזר בהקלת תנאי השחרור תתווסף הוראה שלפיה המשיב לא יטריד את המבקש, לא יצור עימו קשר, לא יפגע בו ולא יתקרב לבית מגוריו, לרכבו ולמקום עבודתו מרחק של 150 מטרים. הסכמה זו קיבלה תוקף של החלטה.

ביום 23.12.14 נתן בית המשפט המחוזי החלטתו בבקשה לעיון חוזר. בהחלטתו התיר בית המשפט המחוזי למשיב ולבנו "לצאת ממעצר הבית בו הם נתונים לצרכי עבודה במוסך 'רכב עירון' באזור התעשיה בקה אל גרביה, בימים א'-ה' ושבת, בשעות 06:45 – 17:45 ובלבד שהמשיבים ילוו באופן צמוד ומלא ממקום מעצר הבית למקום העבודה הנ"ל, ויפקחו באופן צמוד ומלא במקום העבודה הנ"ל ע"י מוחמד פאוזי ג'בארין, ע"י מוחמד ג'מאל ג'בארין וע"י מוחמד סעיד ג'בארין, אם יחדיו ואם לסירוגין". כמו כן הוספו התנאים שהוסכמו בין הצדדים במסגרת הדיון בבית משפט זה בהליך לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת. בנוסף ביטל בית המשפט המחוזי את האיזוק האלקטרוני.

בקשה זו הוגשה לאחר שלטענת המבקש הפר המשיב פעם נוספת את תנאי המעצר, כאשר ביום 29.1.15 בשעה 11:00 לערך נמצא מחוץ למעצר הבית ללא מפקח.

בדיון שהתקיים ביום 9.2.15 שמעתי את הצדדים. מעדויותיהם עולה כי אין מחלוקת על כך שביום 29.1.15 לא הלך המשיב לעבודה, אך יצא ממקום מעצר הבית. לטענת המשיב, התלווה לאשתו שעשתה קניות, ושהה ליד רכבו בזמן שאשתו הייתה בתוך החנות. המשיב אף מסר בעדותו כי אין זו הפעם הראשונה שבה יצא ממעצר הבית שלא לצורך עבודה.

הוכח בפניי כי המשיב הפר ביום 29.1.15 את תנאי שחרורו. הדברים עולים בבירור גם מעדותו. טענת בא כוחו כי במעשיו אין משום הפרה של תנאי השחרור הינה משוללת כל יסוד. בהתאם לתנאי השחרור שנקבעו בהחלטת בית המשפט המחוזי, על המשיב לשהות במעצר בית. מותרת יציאתו לעבודה, ולצורך כך בלבד! הוא אינו רשאי להסתובב ברחבי אום אל פחם, או בכל מקום אחר, אף לא לצורך ביצוע קניות בלוויית אשתו, המאושרת כמפקחת בעת שהותו במעצר בית. עם זאת, חרף העובדה שהמשיב הפר את תנאי השחרור בכך שיצא ממעצר הבית שלא לצורך עבודה, לא נקט כלפי המבקש הטרדה מאיימת כהגדרתה בחוק מניעת הטרדה מאיימת.