ה"ט 8382-08-16 נבעה נ' עטר

1.בפני בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, ע"פ חוק מניעת הטרדה מאיימת תשס"ב-2001(להלן: "החוק"), שהגיש המבקש-מנכ"ל מוסדות רבי מאיר בעל הנס, כנגד המשיבה.

לטענת המבקש, המדובר במתחם קבר רבי מאיר בעל הנס (להלן: "המתחם"), אשר גם מבחינת הרשויות מצוי באחריות המחזיקים. המבקש טען כי המשיבה מטרידה אותו, את עובדי המתחם ואת המבקרים במתחם. לטענת המבקש, המשיבה מקבצת נדבות במתחם תוך התעמתות עם נותני הצדקה, לעיתים תוך הטחת קללות וכי גם את המבקש עצמו ורבנים נוספים, קיללה המשיבה. המבקש הפנה לכך שהמשיבה קיללה והטיחה הערות גזעניות במאבטח העובד במקום וכי גם המשטרה הרחיקה בעבר את המשיבה מהמקום לתקופה של שבועיים.

2.המשיבה הכחישה את טענות המבקש, אך הסכימה שיינתן צו שלא תיצור עימו קשר, לא תתקרב אליו ולא תטרידו. יחד עם זאת, המשיבה התנגדה להרחקתה מהמתחם וטענה כי זכויות המוסדות להם משמש המבקש כמנכ"ל, הינן רק בחלק מהמקום(חלקה 9) ואילו הזכויות ביתר השטח הן של המדינה. המשיבה הכחישה טענות כאילו היא מטרידה את המבקרים במקום וטענה כי המאבטח הוא זה שמטריד אותה ובשל כך אף ניתן צו למניעת הטרדה בינו לבינה במסגרת תיק 2412-05-16.

3.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, שוכנעתי כי יש להיעתר לבקשת המבקש למתן צו למניעת הטרדה מאיימת כנגדו. יחד עם זאת, לא מצאתי להורות על הרחקת המשיבה מהמתחם.

מהסרטון שהוצג בפני ניתן לראות שהמשיבה אכן "איחלה" בין היתר, גם למבקש, כי ייפול על ראשו מקרר ומצאתי ליתן אימון בטענת המבקש כי המשיבה אף כינתה אותו בכינויי גנאי (גם בסרטון שהוצג, הוכלל המבקש ע"י המשיבה כאחד מבין יתר "המושחתים" לטענתה). המשיבה הסכימה ממלא למתן צו למניעת הטרדת המבקש ולפיכך, אינני מוצאת להוסיף ולהרחיב בעניין.

4.יחד עם זאת, לא מצאתי להורות על הרחקת המשיבה מהמתחם. ראשית אציין, כי מלבד המאבטח אשר תיאר את הטרדתו ע"י המשיבה, לא הובא עד נוסף מטעם המבקש. המאבטח העיד אמנם כי המשיבה קיללה אותו ושוכנעתי כי אכן המשיבה הטיחה בו אמירות גזעניות. אולם, לא רק שהמאבטח אינו המבקש בבקשה זו, אלא שממלא בהתאם להחלטה מיום 8.5.16 בתיק 2412-05-16, עומד עדיין בתקפו צו הדדי למניעת הטרדה מאיימת בין המאבטח למשיבה.

המאבטח אמנם הזכיר התקהלות של קבצנים, המהווה, לטענתו, מטרד וגם המבקש עצמו טען בבקשה כי המבקשת מטרידה את המבקרים במקום וכי הקבצניות מסרבות לבקשתו שיעמדו באזור הנרות וכל פעם מתקדמות ומתקדמות (עמ'6 שורות 10-11). למרות האמור, שוכנעתי כי אין די בטענות אלו על מנת להצדיק מתן צו להרחקת המשיבה מהמקום ע"פ החוק למניעת הטרדה מאיימת.

ע"פ סע' 2 לחוק:

" (א) הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו , בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו .

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א) , הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר , באחד מאלה:

(1) בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו , או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת;

(2) בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;

(3) ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר ;

(4) בפגיעה ברכושו , בשמו הטוב , או בחופש התנועה שלו .נ