ה"ט 52532-03-15 א' נ' ו'

1.המשיבה הגישה בקשה להורות על ביטול חיובה בהוצאות, במסגרת ההחלטה שניתנה ביום 31.3.2015 בדיון בבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת שהוגשה על ידי המבקש. כפי שעולה מתוכן הבקשה, היא אינה מבקשת לבטל את הצו למניעת הטרדה מאיימת שניתן כנגדה, אלא, אך את החיוב בהוצאות.

2.ביום 25.3.2015 הגיש המבקש בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד המשיבה, מכח חוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב - 2001 (להלן "החוק").

הבקשה הועברה לטיפולי מכח תפקידי כשופט תורן ולאחר דיון במעמד צד אחד שהתקיים מדי לאחר הגשת הבקשה, במהלכו חקרתי את המבקש, ניתן כנגד המשיבה צו זמני למניעת הטרדה מאיימת, עד לדיון במעמד הצדדים, שנקבע ליום 31.3.2015, בשעה 10:30. במסגרת אותה החלטה, הורתי על מסירת הבקשה וההחלטה לידי המשיבה, באמצעות פקיד בית המשפט. מסמכי הבקשה וההחלטה אכן נמסרו ביום 26.3.2015 והמשיבה אינה מתכחשת לכך.

בסעיף 4 להחלטה נקבע, כי "במידה והמשיבה מסכימה לצו, הוא יהיה פטור מלהתייצב לדיון, ובלבד שתגיש הודעה על כך לביהמ"ש לפני מועד הדיון".

3.המשיבה לא התייצבה לדיון ביום 31.3.2015 ולאחר המתנה בת 30 דקות, ניתנה החלטה בהעדרה, לפיה הצו הזמני שניתן ביום 25.3.2015 ישאר על כנו ויהיה בתוקף עד ליום 15.9.2015. בנוסף, נעתרתי לבקשתו של המבקש לחייב את המשיבה בהוצאות ההליך, אם כי בסכום נמוך יותר, של 1,500 ₪. פרוטוקול הדיון הומצא לידי המשיבה ביום 21.4.2015.

4.מסתבר, כי בבקר הדיון הוגשה על ידי המשיבה הודעה לפיה "הריני לפנות לכב' ביהמ"ש הנכבד בעניין הדיון שנקבע ליום 31.5.2015, וברצוני לציין כי לאור ס' 4 בהחלטתו של כב' השופט הנכבד לא אגיע לדיון הנ"ל".

אעיר, כי על פי רישום חותמת הפקס על גבי ההודעה, הרי שהיא נשלחה לבית המשפט רק בשעה 1:08 לפנות בקר.

בעת מתן ההחלטה, לא הייתי מודע לכך שהמשיבה הגישה הודעה זו, אשר הוקלדה בשעות הבקר למערכת. לאחר הדיון, משנודע לי על דבר הבקשה מעיון בתכנת נט המשפט, ניתנה על ידי החלטה במסגרתה הבהרתי כי "הודעה זו, אשר הוגשה היום, הובאה בפני רק כעת, לאחר שהסתיים הדיון. למעשה, המשיבה מסכימה לצו ולכן, ההחלטה שניתנה היום במהלך הדיון תשאר בעינה. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים".

5.ביום 29.4.2015 הגישה כאמור המשיבה בקשה דחופה שכותרתה "בקשה לדיון חוזר ולעיכוב ביצוע וביטול החלטה מיום 31.3.2015". המשיבה טענה, כי היא מבקשת לבטל את ההחלטה, מאחר וניתנה במעמד צד אחד, מבלי שנשמעו דבריה. המשיבה כפרה בטענותיו של המבקש כלפיה וטענה, כי מעולם לא הטרידה או יצרה קשר עם המבקש וכי ההחלטה לפיה נאסר עליה ליצור עימו קשר ולא להמצא בסביבת מגוריו מקובלת עליה וזו אחת הסיבות לכך שלא התייצבה לדיון ואף טרחה ליידע את בית המשפט באמצעות פקס ששלחה למזכירות. מנגד, עתרה המשיבה לבטל את הסיפא להחלטה, בדבר ההוצאות שהוטלו עליה. היא טענה, כי לא צפתה שלמרות שהודיעה כי לא תגיע לדיון תחוייב בהוצאות לטובת המבקש. המשיבה עתרה לקיים דיון, במהלכו תציג ראיות לפיהן היא סטודנטית בת 24 במכללת נתניה, המכלכלת את עצמה לרבות הוצאות שכ"ל של 2,200 ₪ מידי חודש ועובדת בחברת דקלה במשמרות קבועות מראש, בימים ראשון ושליש, עקב לימודיה. המשיבה אשרה כי שלחה את הפקס למזכירות בית המשפט רק ביום 31.3.2015 בשעה 1:00 לפנות בקר. לטענתה, לא רצתה לסכן את מקום עבודתה ופעלה בתמימות ולא בצורה זדונית וערמומית כפי שהמבקש נהג, שעה שהוא עצמו מאיים עליה ועל בן זוגה ומטריד אותם (לא צויין באיזו אופן). המשיבה הדגישה את חשיבות משמרות העבודה שלה לצורך קיומה וטענה, כי זו הסיבה שדאגה לשלוח בבהילות את הפקס לבית המשפט. המשיבה עתרה, אפוא, לבטל את חיובה בהוצאות ולקיים דיון חוזר. עוד טענה, כי מתנהלת כנגד המבקש חקירת משטרה, מאחר וגנב לה, לטענתה, תיק בעת שחזרה ברכבת מחופשה.