ה"ט 52142-08-16 ישראלי נ' דרורי, ה"ט 53921-08-16 דרורי נ' ישראלי

מונחות לפניי שתי בקשות מטעם הצדדים למתן צו מכוח חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 (להלן: "חוק מניעת הטרדה מאיימת" או "החוק").

הבקשה הראשונה (ה"ט 52142-08-16) הוגשה על-ידי המבקש, מר ישראלי (להלן: "המבקש") ביום 23.8.2016. הבקשה הנוספת (ה"ט 53921-08-16) הוגשה על-ידי המשיב, מר דרורי (להלן: "המשיב") ביום 24.8.2016. בהחלטת בית המשפט מיום 24.8.2016 (מפי כב' השופטת מ' צ'רקה) שניתנה בבקשה של המשיב, ניתן צו במעמד צד אחד לפיו נאסר על המבקש "מליצור קשר כלשהו, עקיף או ישיר עם המשיב".

המבקש טוען, בין השאר, כי המשיב שכר ממנו דירה אך לא עמד בתנאי השכירות. עקב זאת, המשיב, כך לטענתו, בולש אחריו, מאיים עליו ואף במקרה אחד "גנב" את מפתחות רכב המונית שלו, ולאחר מכן נסע אחריו והפציר בנוסעים שלא לנסוע עמו ברכב המונית.

המשיב טוען, בין השאר, כי אין יסוד לטענות המבקש. המשיב טוען כי הותקף ואויים על-ידי המבקש. לטענת המשיב, אמנם שכר דירה מהמבקש אולם מדובר בשיטה בה נוהג המבקש, כך לטענתו, שלפיה משכיר את דירתו לשוכרים לתקופות קצרות במחיר מוזל, אך בפועל מנצל את הסכמי השכירות למימוש בטחונות שמפקידים השוכרים בידיו. המשיב טוען כי המבקש חילט בעניינו ערבות על-סך של 10,000 ₪, כפי שעשה לכאורה לשוכרים רבים נוספים.

לאחר שנתתי את דעתי למכלול טיעוני הצדדים, לאחר ששמעתי את דבריהם בדיון וכן לאחר שעיינתי במכלול החומר הקיים בתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי יש ליתן צו הדדי האוסר על כל אחד מהצדדים ליצור קשר, ישיר או עקיף, עם הצד השני.