ה"ט 45414-05-16 ארבוב ואח' נ' בכר

לפניי בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת מכוחו של חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב – 2001, שעילתו בסכסוך שכנים במתחם מגורים ברחוב חכמי ישראל 94 בתל-אביב – יפו. מדובר בסכסוך שיש לו שורשים עמוקים, ואשר אין זו הפעם הראשונה שהוא מעסיק את בית המשפט (הליך נוסף של בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת התנהל בין בעלי הדין דכאן במסגרת ה"ט 10739-11-15 בן זקן ואח' נ' ארבוב לפני כב' השופטת אפרת בוסני, להלן: "ההליך הקודם", הליכים נוספים מכוח חוק זה במסגרת ה"ט 10739-11-15, ה"ט 59737-02-15 לפני כב' השופט משה תדמור-ברנשטיין).

ההליך דכאן העלו המבקשים שתי טענות:

• המבקשים טוענים כי המשיב התקין, ביום 5.5.2016, שער בשביל הגישה המצוי ברחוב חכמי ישראל 92 על מנת למנוע מהמבקשים גישה דרך השביל לביתו;

• המבקשים טוענים כי המשיב, ביחד עם שכנו, מר בן-זקן (שהוא צד בחלק מההליכים האחרים) צילמו בתוך ביתם של המבקשים באמצעות טלפונים סלולריים ובכך פגעו בפרטיותם.

הסעדים שהתבקשו בבקשה הם צו שיאסור על המשיבים להתקרב למבקשים בכל דרך, לרבות בכניסה לשביל הסמוך לביתם וכן איסור על צילום או תיעוד שטח ביתם של המבקשים.

לאחר ששמעתי את עדויותיהם של הצדדים, נחה דעתי כי יש לקבל את הבקשה בחלקה. להלן טעמיי לכך.

ככל שהדברים אמורים בשער הגישה לשביל – וכפי שהבהרתי לצדדים (אשר חלקם התקשו לקבל עמדה זו של בית המשפט, והמשיכו לטעון בעניינים אלה) – שאלת קיומו של שער, מיקומו או הזכות להתקינו – הן שאלות של זכויות קנייניות, שאינן מתאימות להידון במסגרת דיונית זו של דיון בבקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת. על כן, אין בדעתי להידרש כלל לשאלות אלה של זכותו של המשיב להתקין שער, של הזכות הקניינית בשביל וכיו"ב, וככל שמי מהצדדים סבור שיש מקום להידרש לעניינים אלה – פתוחה בפניו הדרך לפנות בהליך מתאים לבית המשפט.

שונים הם פני הדברים כאשר מדובר בצילום בתוך ביתם של המבקשים פנימה. אני ער לעובדה שהצדדים כולם מתגלים במסגרת הליך זה (והליכים אחרים) כחובבי צילום נלהבים. הוצגה לי – במכשיר הטלפון הנייד של המשיב – תמונה הנחזית להיות תמונתו של המבקש הניצב על גג מבנה בית הכנסת ובידו חפץ הנחזה להיות מצלמה. עם זאת, הוצגה לפניי גם התמונה שצילם המבקש, לטענתו – והיא תמונה של החצר (שהיא, ככל הידוע, חצר משותפת). מנגד, המשיב לא הכחיש, כי אכן צילם באמצעות הטלפון הסלולרי שלו את חדר השינה בבית המבקשים (וראו עמ' 1 ש' 22 – 23 לפרוטוקול). לטענתו, עשה כן כדי לצלם את מסך המחשב שעליו הוצגו צילומים מתוך מצלמה שהתקין המבקש בחצר, וכדי להוכיח כי המצלמה מצלמת את רעיית המשיב. כך או כך, אין חולק כי המשיב הפר הפרה גסה וחמורה של פרטיותם של המבקשים.