אוסיפוב נ' מועלם ואח'

בפני בקשה למתן צו בהתאם לחוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 (להלן- "החוק").

1. בבקשתה טענה המבקשת כי המשיבים מקללים אותה וכן טוענים בפניה כי "הבת שלך מתה". בדיון שקיימתי ביום הגשת הבקשה במעמד צד אחד, טענה המבקשת טענות רבות, אותן התקשיתי להבין. כך טענה המבקשת כי "רצחו לי את הבת ...שמעון מועלם שיתף פעולה עם בולדובים ...ברושקה זייפה דרכונים בשמי ...התימניה היא שותפה ברצח אתה לא תבין.. שמעון אנס את הבת שלי דרך ארתור הרוצח דרך מולדובים ודרך השכן דימה ועידן מאיימת דרך הרווחה...".

    

2. לאור דברים אלו לא שוכנעתי שיש מקום לתת צו במעמד צד אחד ונקבע דיון במעמד המשיבים. בין לבין הודיע עו"ד גיא פייביש על ייצוג המבקשת מטעם הלשכה לסיוע משפטי. ב"כ המבקשת הגיש בקשה מפורטת ובה ניסה להסביר את טענותיה. צוין כי המבקשת עברה חיים קשים ומכאן חוסר יכולתה להסביר עצמה, כפי שעלה בדיון. נטען כי המשיבים "מדברים עליה ואליה, מפחידים, מאיימים, מעליבים ומדברים על בתה ואף נכנסים לביתה כשהיא לא נמצאת".

    

3. בדיון שהתקיים במעמד שני הצדדים ציינה המשיבה כי היא מתגוררת בבניין 22 שנים והמבקשת עברה להתגורר במקום בשנה האחרונה. צוין כי אין כל אמת בנטען בבקשה והמבקשת אף שרפה את המקלט בבניין המשותף. לגופו של עניין ציינה המשיבה כי אין לה כל קשר ועניין במבקשת והיא אף אינה מדברת עמה, בשל התנהגותה שלה. בעלה של המשיבה ציין כי הם חוששים מהמבקשת. המשיב טען כי המבקשת היא דווקא זו שנוקטת נגדו לשון קשה ופוגענית וכי הוא אינו יודע מיהם אותם "מולדבים וארתור" עליהם דיברה המבקשת.

    

4. במהלך הדיון התפרצה המבקשת לא אחת וצעקה כי "היא רצחה לי את הילדים" אך בא כוחה ראה לנכון להסביר כי בניגוד לטענות המבקשת בתה בחיים.

    

5. ב"כ המבקשת ביקש שיינתן צו הדדי אך המשיבים סרבו, בין היתר בשל כך שחששו מטענות שווא בדבר הפרתו.