ה"ט 35319-07-16 .י.. ואח' נ' דזי

לפניי בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד, ובצדה בקשה לקביעת דיון דחוף בפגרה.

לטענת המבקשים, המשיב מטריד אותם, מאיים עליהם ופוגע בשלוותם. הטעם לכך הוא סרטונים שמעלה המשיב לאתר Youtube הכוללים דברי נאצה וניבולי פה כלפי המבקשים, ובעיקר המבקש 2.

לאחר עיון בבקשה, נחה דעתי כי דינה להידחות על הסף, בהתאם לסמכותי מכוח סעיף 7 (ה) לחוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב – 2001. להלן טעמיי לכך.

המבקשים – או מי מהם – הגישו שני הליכים נגד המשיב: בקשה לצווי עשה שעניינם הסרת הסרטונים מן המרשתת, הוא ההליך נושא ה"פ 16672-07-16 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו וכן תביעת לשון הרע, נושא ת"א 24480-07-16 בבית משפט השלום בהרצליה. הסעדים הנתבעים בכל אחד מן ההליכים הללו קשורים קשר אמיץ לנסיבות הבקשה שלפניי, ונועדו להסיר את ההטרדה הנטענת. על כן, ככל שדברים אמורים בהטרדה או בעכירת השלווה – אני סבור שכאשר שני מותבים נפרדים בשתי ערכאות שונות יידרשו לדון באמור, אין כל הצדקה שגם בית משפט זה, במסגרת של צו למניעת הטרדה מאיימת, יידרש לעניין.

לעניין החשש לאלימות פיזית – עיינתי בסרטונים שאליהם הפנו המבקשים באתר Youtube. לא מצאתי בהם איום בנקיטת אלימות פיזית נגד המבקשים באופן שיש בו חשש להישנות הנדרש לפי הפסיקה כתנאי למתן צו מניעת הטרדה מאיימת. גם האירוע האלים הנקודתי לא הופנה במישרין נגד המבקשים, אלא נגד פעילים של המבקשת 1 – פעילים שאינם צד להליך זה. בנסיבות אלה, אינני סבור שקמה עילה למתן צו.

אני סבור שהעובדה שבין הצדדים תלויים ועומדים שני הליכים אחרים, אשר חלק מן הסעדים המבוקשים כאן ניתן היה לבקש בגדרי בקשה לסעד זמני בהליכים המקבילים, והעובדה שנראה על פני הדברים שתכליתה של הבקשה לפניי היא להשיג הישגים טקטיים בניהול ההליכים המקבילים, מהווה "נסיבות חריגות" המצדיקות דחיית הבקשה על הסף, וכך אני מורה.

הבקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת נדחית אפוא על הסף. משלא התבקשה תשובה – אין צו להוצאות.

למען הסר ספק – אין באמור כדי לגרוע מכל טענה העומדת למבקשים בהליכים המקבילים, ואין באמור כדי להסכים או לעודד את המשך התנהלותו של המשיב במרשתת או מחוצה לה.

המבקשים ימציאו עותק הבקשה והחלטתי זו למשיב בתוך 72 שעות ממועד ההמצאה להם.

ניתנה היום, י"ג תמוז תשע"ו, 19 יולי 2016, בהעדר הצדדים.