ה"ט 33693-10-14 איזנברגר נ' סלע

1.מונחת בפניי תביעה על פי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 (להלן "החוק").

2.ביום 22.10.14 ניתן צו במעמד צד אחד, וביום 29.10.14 התקיים דיון בפניי במעמד שני הצדדים.

3.לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בראיות שהוגשו על ידם התבררה התמונה הבאה:

התובע והנתבע מתגוררים בבניין משותף. בכניסה לבניין קיימות שתי מבואות, המיועדות, ככל הנראה לשמש כמקום חנייה לרכביהם של הצדדים. המבואה בצד ימין, הינה בבעלותו של התובע על פי הנטען. במבואה הנ"ל בונה התובע סירה על פי התמונות שהוגשו לתיק ביהמ"ש, והשימוש הנ"ל יצר חיכוך וסכסוך בין התובע מצד אחד לבין הנתבע ושכנים נוספים מצד שני. בעטיו של סכסוך זה, נעצר התובע על פי דבריו, עקב תלונה שהוגשה נגדו על ידי אחד השכנים.

4.בתביעה זו טוען התובע כי הנתבע חתך כבלי מצלמת אבטחה שהותקנה על ידו, שפך חומר על הסירה וגנב כלי עבודה וציוד משטח המבואה, ובגין מעשים נטענים אלה הוגשו תלונות על ידו למשטרה. אי לכך הוא עתר במסגרת תביעה זו, למתן צו שיורה על הרחקת הנתבע משטח המבואה שבבעלותו, ושיאסור עליו להטרידו ו/או לגרום נזק לרכושו.

5.הנתבע הכחיש מכל וכל את המעשים המיוחסים לו, והפנה לתביעה שהוגשה על ידו כנגד הנתבע בפני המפקח על רישום המקרקעין, בחודש 8/14, בגין השימוש הנעשה על ידי התובע בשטח המבואה.

6.לאחר ששמעתי את הצדדים, הגעתי למסקנה כדלקמן:

התביעה נשענת על מעשים בעלי אופי פלילי (גרימת נזק לרכוש וגניבה), וברי הוא כי ייחוס מעשים אלה לנתבע מחייבת הצגת ראיות בעלות משקל סגולי. אמנם התובע הציג תמונות המראות את הכבל הקרוע ואת נזק שנגרם לסירה שלו עקב שפיכת חומר, אולם, לא הוצגו ראיות הקושרות את הנתבע למעשים הנ"ל, והמתקין שראה את הנתבע חותך את כבלי המצלמה כדברי התובע, לא הובא לעדות על ידו.

7.במצב דברים זה, לא הונחה בפניי תשתית המצדיקה את מתן הצו, וחזקה על המשטרה שבפניה הוגשו תלונות בגין המעשים הנטענים בתביעה זו, לחקור את העניין ולהביא את האחראים למעשים הנ"ל לדין.