ה"ט 22489-12-14 מחרום נ' רחאל ואח'

1.בפני בקשה למניעת הטרדה מאיימת. המבקש טוען כי המשיב מס' 2 חייב לו כסף, והבטיח להחזיר לו את החוב, ולאחר שהגיע ביום 28.11.14 לאסוף את הכסף שלו, תקף אותו המשיב מס' 1 שהוא בנו של המשיב מס' 2, נתן מכה לרכב שלו, עם מוט ברזל, קלל אותו וכשירד המבקש מהרכב, נתן לו עוד מכה עם אותו מוט הברזל, וגם אנשים שהיו שם תקפו אותו, ולאחר שהפרידו ביניהם אנשים, ניסה המשיב מס' 1 לדרוס אותו עם הרכב.

יום לאחר מכן פנה המבקש למשטרה והגיש תלונה, וביום 3.12.14 ניסה שוב המשיב מס' 1 לדרוס אותו עם הרכב, והוא ביום 7.12.14 היה המבקש בדרכו לבית הוריו, ובכניסה לשכונה, ניסו המשיבים לתקוף אותו, קללו ואיימו עליו, כשהיה עם ילדיו.

2.ניתן צו במעמד צד אחד ביום 10.12.14 ונקבע דיון במעמד שני הצדדים להיום.

3.היום נשמעו עדויותיהם של המשיבים אשר הכחישו כי תקפו את המבקש, איימו עליו, קללו אותו, ומשיב מס' 2 אף הכחיש שהוא חייב כסף למבקש, אלא טען שהוא חייב כסף לאדם אחר.

4.לאחר ששמעתי את העדויות, והתרשמתי מהעדים בלתי אמצעי, שוכנעתי כי יש לתת אמון בעדותו של המבקש, ולהעדיפה על פני גרסת המשיבים. המבקש הותיר בי רושם של אדם אמין ומהימן, ומצאתי חיזוק לגרסתו במסמכים שצורפו לבקשה שהם האישורים הרפואיים על חבלות בגוף, מיום 28.11.14, וכן אישור על הגשת תלונה במשטרה נגד המשיבים או מי מהם, בגין האירוע מיום 28.11.14. משיב מס' 1 אף אישר בפני כי הוזמן לחקירה במשטרה, הגיע לתחנה, לא מצא חוקר ושוחרר.

5.אני מאמינה למבקש, כי המשיבים אכן איימו עליו, משיב מס' 1 תקף אותו פיזית ומילולית, לפיכך, יש מקום להתערבות בית המשפט על מתן צו כמבוקש.

בנסיבות אלו, אני קובעת כי הצו שניתן ביום 10.12.14, ימשיך להיות בתוקף עד ליום 10.3.15.

על מנת לא להסלים את המצב בין הצדדים, מעבר למתח השורר ביניהם כעת, אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ו כסלו תשע"ה, 18 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.