עניינה של החלטה זו בבקשת האיש למתן החלטה המורה "באופן פוזיטיבי" כלשונו על ביטול הצו המורה על אי החזקת נשק.
בהמשך לבקשת האישה למתן צו הגנה לפני למעלה משנה, ביום 11.2.2024, ניתן צו הגנה במעמד צד אחד על ידי כבוד השופטת מאיה לוי האוסר על האיש כדלקמן:
"
א.לנהוג באלימות על סוגיה וביטויה כלפי המבקשת ובני ביתה.
ב.להטריד את המבקשת בכל דרך ובכל מקום, לרבות בביתה ובמקום עבודתה.
ג. להיכנס למקום מגורי המבקשת בבית הוריה ברחוב ---, ביישוב --- או להימצא במרחק של 500 מטר מבית המגורים הנ"ל או מכל מקום אחר בו היא נוהגת להימצא בקביעות.
ד.לאיים על המבקשת בכל דרך, בין ישירות ובין באמצעות אנשים אחרים.
ה.לבלוש אחר המבקשת, לארוב לה, להתחקות אחר תנועותיה ומעשיה, או לפגוע בפרטיותה בכל דרך אחרת.
ו.ליצור עם המבקשת כל קשר בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר.
ז. ליצור קשר כלשהו עם הקטינים ו/או להגיע לגן של הקטינים, וזאת בהעדר החלטה אחרת או הוראה אחרת של עו"ס לס"ד.
ח.לשאת או להחזיק נשק, לרבות נשק שניתן מטעם רשות הביטחון או כל רשות אחרת מרשויות המדינה. "
עוד הורה בית המשפט על תפיסת נשקו של האיש לאלתר. בד בבד, נקבע כי האיסור לשאת ולהחזיק נשק ימשיך לעמוד בתוקפו גם לאחר פקיעת צו זה כל אימת שלא בוטל על ידי בית המשפט. בשלהי ההחלטה, מפאת הנסיבות ולנוכח הטענות, הוזמן תסקיר מסוכנות.
ביום 22.2.2024 התקיים דיון במעמד הצדדים זאת לאחר שהוגש התסקיר.
בתום הדיון ניתן פסק דין. פסק הדין מגלם את הסכמת הצדדים שלפיה, הצו שניתן על ידי כבוד השופטת לוי ביום 11.2.2024 יחול באופן הדדי על הצדדים ביחס לסעיפים א' עד ו' להחלטה.
עוד נקבע כי תוקף הצו הוא לשלושה חודשים ממועד מתן פסק הדין. כן נקבע כי הצו לא חל בעת נטילת והחזרת הקטינים ובמעברים זאת בהתאם להחלטה הזמנית שניתנה אף היא בהסכמה בדבר זמני השהות של האב עם הקטינים, כמפורט בפרוטוקול הדיון. עוד צוין בגדרי פסק הדין כי סעיף ז' להחלטה ולצו האוסר על האיש ליצור קשר עם הקטינים, מבוטל בהתאם להסכמות.
הצו פקע לפני חודשים ארוכים ולא חודש.
ביום 6.10.2024 הגיש האיש הבקשה למתן החלטה המורה באופן פוזיטיבי על ביטול הצו המורה על אי החזקת נשק.
הבקשה הועברה לתשובת האישה וזו הוגשה ביום 8.10.2024.
תמצית טענות הצדדים
לטענת האיש הצו הסתיים ביום 21.5.2024 ולא התבקש כל חידוש לצו מטעם מי מהצדדים. הוסף כי הצדדים ניהלו הליך גירושין בפני בית הדין הרבני האזורי בחיפה במסגרתו ניתן פסק דין מיום 31.7.2024 המורה על מתן תוקף להסכמות הצדדים בהסכם הגירושין. צוין כי בקשה זו תכליתה להביא לביטול פוזיטיבי של סעיף ח' להחלטה מיום 11.2.2024. צוין כי האיש מתגורר בעיר --- המצויה בקו התפר הנחשב כאזור מועד לפורענות ומוסכן. הוסף כי האיש מתנדב בכיתת הכוננות השכונתית במקום מגוריו דבר הדורש ממנו לכל הפחות לאחוז בנשק. לטענת האיש, עיון בתסקיר מלמד כי לא קיים חשש למסוכנות של האיש ובהתאם לכך ניתנה החלטת בית המשפט לביטול הצו האוסר על האיש להיות בקשר עם הקטינים.
לטענת האישה חרף הידוע בעניין המצב הביטחוני במדינה, הרי שמצב זה לא משנה קטגורית את הסכנה הנשקפת. משכך, לטענתה לא כל מי שמבקש רישיון לנשק אכן מקבלו וזאת על אף המצב הביטחוני השורר. בתשובתה ציינה האישה כי היא חוששת לחייה בפרט אחרי שביום 31.1.2024 אחז האיש באקדח שלוף בידו אגב חסימת יציאת האישה מחדרה בבית המגורים ותוך כדי שהוא צווח עליה באיומים ומגלה אלימות כלפיה וכלפי הקטינים. הוסף כי למורת רוחה של האישה, אף אחרי גירושי הצדדים והסדרת הנושאים שבמחלוקת בהסכם, האב ממשיך להתנהג באלימות. כך תיארה שהאב היכה את הקטין א' בראשו ובידו. לטענתה, מהיכרות רבת השנים עם האיש, מדובר באדם בלתי צפוי כאשר ברגע אחד הוא יכול להפוך את השקט לסערת רגשות בלתי נשלטת המתפרצת באלימות מפחידה ביותר. בשלהי תשובתה מציינת האישה כי מעת שרמת המסוכנות של האיש לא פחתה ולנוכח העובדה כי הקטינים שוהים עם אביהם פעם בשבוע לפחות, היא מתנגדת בכל תוקף להשבת הנשק לאיש. לטענתה, השבת הנשק תפגע באופן משמעותי בביטחונה ובביטחון הקטינים.
דיון
תחילה יובהר כי בניגוד לנטען שלפיו הצו בטל וכפועל יוצא גם האיסור על החזקת הנשק, הרי שצו ההגנה על כל רכיביו בטל בחלוף התקופה כפי שנקבע בהחלטות מיום 11.2.2024 ומיום 22.2.2024 אולם ביחס לאיסור בדבר נשיאת נשק, הובהר והודגש בגדרי החלטת כבוד השופטת לוי מיום 11.2.2024 כי האיסור לשאת ולהחזיק נשק ימשיך לעמוד בתוקפו גם לאחר פקיעת צו זה וזאת כל אימת שלא בוטל על ידי בית המשפט. כאמור, בפסק הדין שניתן ביום 11.2.2024 ובגדרי הדיון, לא עתר האיש לביטול איסור זה ולפיכך הוא נותר בתוקפו.
מהטעם האמור, הבקשה למתן החלטה "פוזיטיבית" לביטול האיסור, מחייבת בחינת הדברים לגופם ושקילת כל השיקולים הצריכים לעניין.
בקשת האיש לביטול צו איסור החזקת הנשק מוסדרת בסעיף 2ג לחוק למניעת אלימות במשפחה (להלן: החוק), התשנ"א-1991 הקובע כי בית המשפט רשאי לבקשת המחויב בצו הנושא או המחזיק נשק כדין, להתיר לו להמשיך להחזיק או לשאת בנשק אם סבר בית המשפט כי אין בכך כדי להוות סיכון לשלומו של בן המשפחה ובהתקיים אחד התנאים המנויים בסעיפים 3-1. בענייננו ההוראה הרלוונטית היא (1) לפיה תותר החזקת הנשק אם הוא דרוש לשם הגנה עצמית מפני סכנה ממשית.
הואיל והמשיבה הביעה התנגדות נחרצת התבקש העו"ס לסדרי דין להתייחס למסוכנות הנשקפת והנטענת בראי חלוף הזמן והטענות ההדדיות.
כאמור העו"ס הגיש היום את עמדתו ולדידו מדובר במסוכנות נמוכה.
עמדת העו"ס שהוא גורם נייטרלי בעלת נפקות רבה כך גם נסיבות נוספות כגון חלוף הזמן הרב מהמועד שבו ניתן הצו המקורי. חלוף הזמן הרב מאז שניתן פסק הדין הנותן תוקף להסכמות הצדדים שלפיו הצו יחול באופן הדדי על שני הצדדים (תחת על המבקש בלבד), נסיבות המשפחה שמאז הפרידו כוחות, אף הטענות בדבר החשש לסיכון הקטינים שעלה רק בתשובה אינו מתיישב עם הבקשה המקורית שמכוחה ניתן הצו בעניין הנשק על ידי מותב קודם, כמו כן באיזון שבין הנימוקים לביטול הצו שלא קיבלו מענה בתשובה אל מול המסוכנות שאינה נשקפת על פניה כל אלה מובילים לכך שאין מקום או הצדקה להותיר רכיב זה על כנו בחלוף שנה מאז ניתן במקור ובחלוף למעלה מחצי שנה מאז שהצדדים גיבשו הסכמות בבית הדין הרבני וחייהם מתנהלים על מי מנוחות ובהפרדה מוחלטת מבלי שהוגשה בקשה כלשהי המצביעה על מסוכנות כזו או אחרת נטענת.
סיכומו של דבר שהגיעה העת של שני הצדדים להמשיך בחייהם באין מפריע ולהורות על ביטול האיסור להחזיק או לשאת נשק וכך אני מורה.
המבקש רשאי להגיש פסיקתה ככל שנדרש.
מפאת התוצאה הדוחה את עמדת המשיבה היה מקום להשית עליה הוצאות בפרט כשהרושם הוא כי התנגדותה אינה מעוגנת כשם שהתרשם גם העו"ס לסדרי דין, אולם הרבה לפנים משורת הדין איני עושה צו להוצאות.
המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, כ"ב שבט תשפ"ה, 20 פברואר 2025, בהעדר הצדדים.
