ה"ט 13838-03-16 עבוד אשקר ואח' נ' בלאל ואח'

המבקשים הגישו בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת נגד המשיבים, לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב – 2001.

המשיבים 1 ו-2 הם בני זוג, והמשיב 3 הוא בנם הבגיר. המבקש 2 מתגורר באותו בניין מגורים בו מתגוררים המשיבים וכן מנהל משרד במבנה סמוך. המבקש 3 מתגורר בסמיכות. המבקשת 1 הינה בעלת זכויות במקרקעין בהם מתגוררים הצדדים.

בבקשה ובתצהירים שצורפו אליה תיארו המבקשים מסכת של הטרדות מצד המשיב 3 שהלכה והידרדרה בתקופה שקדמה להגשת הבקשה. לפי המתואר, המשיב 3 מטריד ומאיים עליהם מזה תקופה ארוכה. תוארו הטרדות באמצעות שיחות טלפון וביקורים בשעות לילה מאוחרות. כמו-כן תואר אירוע אלים של ניסיון תקיפה של מבקשים 2 ו-3 ע"י המשיב 3, לרבות השלכת בלוק מגובה על המבקש 3. הבקשה דנן הוגשה לאחר שביום 4.3.16 התפרץ המשיב 3, בשתי הזדמנויות, על שכניו בצעקות ובאיומים תוך שהוא מנופף בידיו בחרב ומאיים לפגוע בהם. לאחר האירועים הנ"ל נעצר המשיב 3 ונכון להיום הוא עצור עד יום 21.3.16, ובמקביל נלשלח לבדיקה פסיכיאטרית.

לדיון שנקבע להיום במעמד הצדדים לא התייצבו המשיבים 1 ו-2. המשיב 3 הובא לדיון ע"י רשויות שב"ס. בדבריו אישר המשיב 3 למעשה את האירועים שתוארו. לדבריו, יש סכסוך בינו לבין המבקשים על רקע שימוש בדרך מעבר בסמוך למבנה המגורים. עוד ציין כי הוא מצטער על שארע ומתחייב שלא לנקוט בפעולות דומות בעתיד.

לאחר בחינת הנתונים שבפני, האני מחליטה כדלקמן.

באשר לבקשה למתן צווים למניעת הטרדה מאיימת כנגד משיבים 1 -2; לא מצאתי בבקשה ובתצהירים שצורפו לה עילה למתן צווים נגד משיבים אלה. כאמור לעיל, הפירוט העובדתי המתואר בבקשה מיוחס למשיב 3. לא הונחה תשתית של ממש לביצוע מעשה של הטרדה מאיימת מטעם המשיבים 1 ו-2 עצמם. מדובר כאמור בהוריו של המשיב 3, ונטען כנגדם כי הם לא מתערבים להפסיק את התנהגותו, אולם בכך אין כדי להקים עילה למתן צווים אישיים נגדם מכוח החוק.

באשר למשיב 3; מהנתונים שבפני עולה כי המשיב איים לפגוע במשיבים ואף נקט במעשה אלימות נגד מבקש 3. ההתנהגות המתוארת בבקשה ובתצהירים, שעיקרה אושרה על ידי משיב 3, מהווה מעשה של הטרדה מאיימת כמובנה בחוק שביטוייה פגיעה ממשית בשלוות חייהם של המבקשים. בשים לב לכך שמדובר ברצף של אירועים שהלכו והסלימו, וכן לעובדה שבין הצדדים סכסוך נמשך וקיים הנוגע לשימוש בבניין המגורים, וזאת אף לשיטתו של משיב 3, קיים חשש להישנות מעשים של הטרדה מאיימת ושל פגיעה כאמור.

לנוכח זאת אני קובעת כי סעיפים ב, ג ו-ד לצו הארעי שניתן ביום 7.3.16 יעמדו בתוקף ויהוו צווים קבועים וזאת לתקופה של 6 חודשים מיום מתן הצו הארעי.