דרי נ' ועדה מקומית לתכנון יהוד

החלטה

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע צו הריסה מינהלי שהושת על קניינו של המבקש ברחוב סעדיה חתוכה 6-8 ביהוד-מונוסון, ולו עד שידון ערעור המבקש שהוגש לאחר שנדחתה בקשתו לבטל החלטת בימ"ש קמא שניתנה בהעדר ביום 6.12.09 על ידי כב' השופטת קמיר-וייס בתיק מספר 17992-09-09.

כמו כן, מתבקש ביהמ"ש לעכב תשלום הוצאות שנפסקו על ידי בימ"ש קמא עד לדיון בערעור.

על פי העובדות והטענות המצוינות בבקשה:

הנכס נשוא הצו הינו עסקו של המבקש, מצוי בחזקת משפחתו למעלה מ- 50 שנה, לא בוצעה כל עבודת היתר ב- 90 הימים עובר להוצאת הצו, ועל כן הצו אינו עומד בתנאי סעיף 238א לחוק התכנון והבניה תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), ולא ניתן להוציא צו הריסה.

בעסקו של המבקש קיימת גדר מקדמת דנא שהמשיבה בנתה בעבר, לאחר צו הריסה שבוצע שלא כדין בשנת 1995.

בעבר היו 3 ניסיונות הצתה בעסק, האחרון הביא לשריפת הגדר ונזקים חמורים.

בעקבות השריפה, ועל מנת למנוע פריצות, חודשה הגדר במימדים הקודמים.

המשיבה הוציאה צו הריסה והסתירה עובדת קיומה של הגדר, שבעבר נבנתה על ידי המשיבה.

עקב צוק העיטים הגיש המבקש בקשה לביטול הצו מבלי לצרף ראיותיו.

הגדר שופצה קלות לאחר השריפה באופן שלא מחייב היתר בניה.

הצו הוצא בשגגה, או שמא בזדון.

כב' השופט גולדס אישר צו הריסה מבלי לקיים דיון.

הצו אינו מגלה כתובת.

גם אם בוצעה בניה, חלף הזמן והושלמה הבניה לכאורה, ויש להסתפק בהגשת כתב אישום.

מטרת צו הריסה מינהלי למנוע עובדה מוגמרת – לא זה המקרה שלפנינו.

הגדר הוקמה על ידי המשיבה ובאישורה, ואינה יכולה לבטל הסכמתה כלאחר יד.

לא קוימה היוועצות.

צו ההריסה אינו סביר ופוגע באופן לא מידתי בזכויות יסוד של המבקש.

קמה למבקש הגנה מן הצדק, בשל כל הנסיבות לעיל.