דרור נ' הגר ואח'

פסק דין

1.בפניי תביעה כספית בסך של 8,120 ₪.

2.התביעה מתמקדת בשתי המחאות שנמסרו לתובע ולא כובדו.

3.לפי כתבי הטענות והראיות שנשמעו בפניי, הנתבע הגר הזמין מהתובע עבודה של פירוק והובלה. ההזמנה בוצעה בשם חברה ששמה "גולדן פאקג'".

תמורת העבודה שולמה לתובע בשלוש המחאות. המחאה אחת בסך 1,000 ₪ - נפרעה. שתי המחאות נוספות בסך של 1,400 ₪ כל אחת לא נפרעו. בין מועד מתן ההמחאות לבין מועד זמן הפירעון של ההמחאות החברה הגיעה לחדלות פירעון.

פרט לשווי ההמחאות, התובע דרש פיצוי גם על אובדן ימי עבודה והוצאותיו לאיתור הנתבעים.

4.המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת חיובם האישי של הנתבעים.

5.לאחר ששמעתי את הצדדים, אני סבורה כי לא עלה בידי התובע להוכיח אחת מהעילות המוכרות בדין לחיוב אישי של הנתבעים.

א.התובע טען כי הגר התחייב בפניו באופן אישי, כי הוא ערב לתשלום. הגר הכחיש טענה זו. מדובר בגרסה מול גרסה, ולא מצאתי כל נימוק להעדיף את גרסת התובע, שנטל ההוכחה עליו. נהפוך הוא, כאשר ביחסי מסחר נדרש עובד של חברה ליתן ערבות אישית, בדרך כלל הדברים מועלים על הכתב, שכן למעשה אין כל ערך מעשי לערבות כזאת, אם היא לא מועלית על הכתב.

ב. התובע טען כי לא ידע שהוא מתקשר עם חברה, ולו ידע שהוא מתקשר עם חברה, לא היה מסכים לבצע את העבודה. אלא, שגרסה זו אינה מתיישבת לא עם שם המזמין בחשבונית שהתובע הוציא ולא עם ההמחאות שניתנו לתובע. אף אם אניח, לצורך העניין, כי החשבונית אכן נרשמה על ידי אחד הנתבעים, הרי בעת רישומה כבר יכול היה התובע שהיא מוצאת על שם החברה. כך גם, ההמחאות נמסרו לתובע כאשר הן המחאות של חברה, והדבר עולה מהן במפורש.

ג. התובע טען כי הנתבעים הונו אותו. טענה של ניהול בתרמית היא טענה שמצריכה הוכחה מעבר למידת ההוכחה הקיימת בהליך אזרחי. התובע לא עמד בנטל, ולו ברמה הרגילה של הליך אזרחי, בעניין זה.

ראשית, הוכח שהמחאה אחת שנמסרה לתובע – נפרעה.

שנית, הוצג בפניי אישור משטרה על תלונה בגין דליקה שפרצה במחסני החברה, דבר התומך באותה טענה בדבר קריסתה של החברה, באופן שהנתבעים לא יכולים היו לדעת עליו (העבודה בוצעה בתאריך 1.3.11, והשריפה הייתה בתאריך 8.3.11).

6.עם כל ההבנה לתביעתו של התובע, שביצע עבודה קשה, על פני שעות, העיקרון המשפטי הוא קיומה של אישיות משפטית נפרדת לחברה. לפיכך, מאחר שלא מצאתי כל עילה להטיל חיוב אישי על הנתבעים, אני דוחה את התביעה.

7.בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.

רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי מרכז בתוך 15 ימים מהיום.

ניתן והודע היום י"ט תמוז תשע"א, 21/07/2011 במעמד הנוכחים.

מירב בן-ארי, שופטת

הוקלד על ידי: עדי לשם התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: