דרובל ואח' נ' לנדוי

פסק דין

התובעים שכרו דירה מהנתבעת וטוענים כי עקב סתימות בביוב הם נאלצו להזמין שרברבים לפתיחת הביוב. הדבר ארע פעמים בערבי שבתות. העלות של כל ביקור היתה בסך 350 ₪. הנתבעת החזירה להם בגין הביקור הראשון סך של 300 ₪ ובגין הביקור השני היא סרבה להחזיר להם את הסכום ששילמו. הנתבעת מפנה לסעיף 9 ב' להסכם השכירות, לפיו השוכרים רשאים להזמין שרברב ולשלם לו, רק לאחר שעברו 96 שעות מהרגע שהם הודיעו על התקלה לנתבעת.

אני לא מקבל את עמדת הנתבעת מארבעה טעמים: הראשון, השוכרים אים חייבים לחכות 96 שעות בסוף שבוע ולסבול ריחות וחוסר אפשרות להשתמש בשרותים והשני הוא שחובתם של התובעים היה להקטין את נזקם, אי האפשרות להנות מהשירה ששכרו במשך 96 שעות, היה מחייב לפסוק לטובת פיצוי הרבה יותר גבוה מ- 350 ₪. הנימוק השלישי הוא שגם הנתבעת היתה משלמת לשרברב את אותו הסכום. הנימוק הרביעי שהסעיף הנ"ל אינו מתייחס ואין לפרשו כמתייחס למקרים דחופים כגון סתימת הביוב ואי האפשרות להשתמש בשני בתי השימוש שבדירה. לפיכך יש לחחי את הנתבעת לשלם לתובעים את הסך של 400 ₪.

התובעים תבעו גם בגין כניסתם לדירה לאחר שבוע מיום שנועד לכניסתם וזאת עקב אי סיום השיפוץ בדירה. התובעים קיבלו את המפתח כמה ימים לני מועד מסירת החזקה, הם ניקו את הדירה והדברים שטרם סודרו הם פעוטי ערך, כמו ידיות או רווח בחלון. לפיכך אני דוחה את התביעה בגין ראש נזק זה.

התובעים טוענים להפסד ימי עבודה ותובעים 1,500 ₪ ועגמת נפש בסך 2,500 ₪. התובעים לא הוכיחו הפסד ימי עבודה ואני מאמין לנתבעת כי כל המועדים של ביקור אנשי המקצוע תואמו איתם. עגמת הנפש בסך 2,500 כתוצאה מסתימת הביוב היא מוגזמת ביותר ואני מעמיד אותה על 100 ₪.

לפיכך, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים את הסך של 500 ₪ ועוד 100 ₪ בגין הוצאות משפט.

תוך 15 יום ניתן לבקש מבית המשפט המחוזי להגיש ערעור.

ניתן היום, י"ט תמוז תשע"ב, 09 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: