דרבקין נ' לאורי ואח'

פסק דין

בפני תביעה בגין נזקי רכוש בעקבות תאונת דרכים מיום 24/8/11.

העובדות בקצרה:

התובעת הינה הבעלים והמחזיק של רכב מסוג דייהטסו, מ.ר. 36-798-63 (להלן: "רכב התובעת").

נתבע 1, הינו הנהג ו/או הבעלים של רכב מיניבוס, מ.ר. 96-170-62 ואשר היה ממבוטח בביטוח צד ג', אצל נתבעת 2.

התובעת טענה, כי רכב הנתבע, במהלך נסיעה אחורנית בתחום מתחם תחנת הדלק, פגע ברכב התובעת וגרם לו נזקים.

גרסת ההגנה, היא כי במהלך נסיעה קדימה, נתבע 1 בלם את הרכב, רכב התובעת שנסע מאחוריו, בתוך מתחם תחנת הדלק, לא שם ליבו למתרחש בכביש, לא שמר מרחק ופגע בו מאחור והסב לו נזקים.

העדים:

מטעם התובעת העיד הנהג, רועי דרקין ובת זוגתו וכן עד נוסף בשם גיא גיסר ואילו מטעם הנתבעים העיד נתבע 1 וכן גב' מורגן לודמילה.

מדובר בשתי גרסאות קוטביות מבחינת אופן התרחשות התאונה, שכן לדידה של נהג התובעת, רכב המיניבוס שנהוג בידי נתבע 1 חזר אחורנית בתוך מתחם תחנת הדלק ופגע ברכבה ואילו טענת הנתבעים היא שרכב התובעת לא שמר מרחק ופגע ברכב הנתבע.

שמעתי את כל העדים ולאחר שהתרשמתי מהם בצורה בלתי אמצעית ובשים לב להדגמת אופן התרחשות התאונה בפני, אני סבור כי דין התביעה להתקבל, במובן זה שהתאונה התרחשה בעת חזרת רכב הנתבע אחורנית וכתוצאה מכך פגע ברכב התובעת. אנמק בקצרה;

ראשית, עדות נהג רכב התובעת מקובלת עלי, שרכבם היה בעצירה מוחלטת ואילו רכב הנתבעים הוא זה שחזר אחורנית ופגע ברכבם.

שנית, העיד בפני עד שאינו קשור כלל ועיקר לאירועים, שעבד בזמנים הרלבנטיים בגלידרייה שהיתה במתחם, אשר היה לו קשר עין רצוף עם שני כלי רכב, אשר העיד בפני ועדותו לא נסתרה והיא מקובלת עלי, לפיה רכב הנתבע הוא זה שחזר אחורנית ובמהלך החזרה אחורנית, פגע ברכב התובעת.

שלישית, מוקדי הנזק מתיישבים עם גרסת התביעה, לפיה רכב הנתבע חזר אחורנית ושני כלי הרכב לא היו אחד אחרי השני, לכן מוקד הנזק ברכב התובעת, ממוקד בחלק הקדמי ימני, בדומה להדגמת ההתנגשות כפי שתיארו אותה עדי התביעה. מוקד הנזק אינו עולה בקנה אחד עם גרסת נתבע 1, שכן לו הדבר היה נכון ושני כלי הרכב היו אחד אחרי השני בנסיעה קדימה, מוקד הנזק ברכב התובעת היה צריך להיות בכל החזית הקדמית של רכבה.

רביעית, כל הצדדים אישרו כי זמן לא מבוטל השקיעו לפני החלפת הפרטים, המלמד כי אכן היה ויכוח משמעותי ביניהם לגבי נסיבות התאונה ולא מדובר בסתם החלפת פרטים. הזמן שארך, גם לדידם של הנתבעים מלמד, כי אכן דרשו נציגי התובעת שנתבע 1 יאשר גם את נסיבות התאונה ולא רק החלפת פרטים. הנתבע הכחיש בפני חתימתו על הפתק, למרות שעדי התביעה אישרו שהוא חתם בפניהם. יחד עם זאת, מגרסת הנתבע ניתן לקבל את ההודעה לפיה הוא חתם על מסמך כלשהו, אם כי לשיטתו לא המסמך הזה. גרסתו בעניין זה לא אמינה בעיני, הנתבע חתם על המסמך, לאחר שתיאר בפני את הלחץ שהפעיל עליו המדריך על מנת לחתום, שכן לצורך מסירת פרטים אין צורך ואין הכרח שמי מהצדדים יחתום, אבל לגבי גרסה עובדתית, ככל הנראה יש מקום לחתום ועל כן, אני מקבל את גרסת התביעה ביחס לחתימה ולפיה מודה בת/1 נתבע 1, שהוא נסע אחורנית ופגע ברכב התובעת.

מכל הנימוקים הללו, אני סבור כי יש לקבל את התביעה.

הנזק:-

צורף אישור לפיו הנזק העקיף הינו סך של 5,499 ₪ (השתתפות עצמית) וכן עתרה בפני לחייב את הנתבעים לשלם הפסד פרמיה עתידית בסך 700 ₪, הפסד בגין רכב חלופי בסך 480 ₪ וכן הפרש שכ"ט בסך 528 ₪.

לעניין הנזק העקיף בדמות הפסד השתתפות עצמית, אישור שצורף מאת חברת הביטוח הוא הוכחה לנזק זה ועל כן, אני קובע כי התובעת הוכיחה ראש נזק זה.

לעניין אי תשלום רכב חלופי, נזק זה אין חובה שהנתבעים יישאו בו שכן לתובעת היתה חלופה אחרת, לנסוע בתחבורה ציבורית ולא להגדיל את הנזק בדמות שכירת רכב חלופי בסך 480 ₪. אולי לתובעת היה יסוד סביר להניח כי מגיע לה רכב חלופי במסגרת הוראות הפוליסה של ביטוח מקיף, אך אנו נמצאים בדיני נזיקין ומוטלת על התובעת החובה להקטין את נזקה. התובעת, בעת ששכרה רכב חלופי הגדילה את נזקה ואינה זכאית להחזר סכום זה.