דראושה נ' רשות השידור ואח'

פסק דין

1.זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל, ראמי נאסר, מתאריך 15/12/12.

בהחלטתו הנ"ל חייב כב' הרשם את המבקש להפקיד סך של 6,000 ₪ כתנאי לדיון בבקשה לאיחוד תיקים.

לאחר שעיינתי בבקשה, ראיתי, כי אין היא מצריכה תשובה, ומכוח סמכותי עפ"י תקנה 119 (ז) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם – 1979, החלטתי לדון בה.

טענת המבקש בתמצית:

2.א.המבקש אינו מסוגל לעמוד בתשלום שהושת עליו, בשל מצוקתו הכלכלית.

ב.המבקש, יליד 1969, נשוי ואב ל-4 ילדים, כולם קטינים, עובד בתור מפעיל בייגר שכיר, ומשתכר כ-4,000 ₪ לחודש. אשתו עקרת בית. בנוסף מקבל קצבת ילדים בסך 1,000 ₪ לחודש.

ג.הסתבכותו של המבקש בחובות כבדים מקורה בקריסת עסק משפחתי מלפני מספר שנים.

ד.אביו של המבקש נפטר לפני כשש שנים עקב מחלה חשוכת מרפא; וכיום הוא מטפל באמו החולה.

ה.המבקש אינו מסוגל להתמודד עם חובותיו הכבדים, המגיעים, נכון ל-21/11/11, לטענתו, לסך של 1,636,384 ₪.

דיון:

3.כב' הרשם ציין בהחלטתו, כי סכום החוב הכולל המעודכן עומד על -.1,843,961 ₪, ב-7 תיקי הוצל"פ, מהם כ-470,000 ₪ חוב בתיק משכנתא.

כן עולה מהחלטת כב' הרשם, כי למבקש היה תיק איחוד פעיל שפוזר, בשל אי-עמידתו בתשלום חודשי של 800 ₪, וצבירת פיגורים בתיק האיחוד בסך 14,400 ₪. כב' הרשם נתן דעתו גם להכנסה הנמוכה יחסית של החייב – בסך 4,000 ₪, ועוד 1,000 ₪ קצבת ילדים, אך ציין, כי החייב בחר להציג 3 תלושי שכר אחרונים בלבד.

בהתחשב בכל אלה, וכן בדיווח הלקוי על הכנסות החייב, ובהתחשב בפוטנציאל ההשתכרות שלו, מצא כב' הרשם להתנות דיון בבקשה השניה לאיחוד תיקים בהפקדת סכום חד-פעמי של 6,000 ש"ח ע"ח הפיגורים.

4.לאחר שבחנתי את החלטת כב' הרשם, ובאיזון הדרוש בין אינטרס הנושים ואינטרס החייב, לא ראיתי להתערב בהחלטתו, אשר בעיניי הינה סבירה, מנומקת היטב ומבוססת.

יותר מזאת, סבורני, כי החלטת כב' הרשם סללה את הדרך בפני המבקש פעם נוספת, אף ללא שהצביע על נימוקים מיוחדים ושינוי נסיבות יסודי, המצדיקים זאת, ובכך בא כב' הרשם לקראת החייב ביד רחבה.

5.תקנה 29 (ב) לתקנות ההוצאה לפועל מורה, כי חייב לא יגיש יותר מבקשת איחוד אחת; ובמידה ובקשתו נדחתה לא תוגש על ידו בקשה נוספת, אלא אם הראה שינוי יסודי בנסיבות המצדיק זאת.

בענייננו, הדברים הם מקל וחומר, זאת משום שבקשתו הראשונה של החייב נתקבלה, (ולא נדחתה), והושת עליו תשלום חודשי צנוע יחסית לסך כל חובותיו, וכן סביר יחסית להכנסותיו. עם זאת, המבקש לא ניצל את ההזדמנות שניתנה לו, וצבר פיגורים, כמצוין לעיל.

עם חייב שניתנה לו הזדמנות לפרוע חובותיו במסגרת איחוד תיקים, ע"י תשלומים חודשיים סבירים, יש להקפיד יותר בבואנו לבחון בקשה שניה לאיחוד תיקים.

6.כאמור, סבורני, כי כב' הרשם נהג עם החייב במידת הרחמים הראויה ולא הכביד ידו בהתניית היזקקותו להכרעה בבקשה בהפקדת 6,000 ₪ ע"ח הפיגורים שצבר המבקש, שהם 40% מסכום הפיגורים. לדעתי, בהתחשב בגובה החוב הכולל, אף היה מקום להתנות זאת בהפקדת סכום חד-פעמי גבוה יותר, אם לא מלוא סכום הפיגורים.